רס"ל מרדכי ביטון ז"ל

מרדכי ביטון
הדלקת נר בן 29 בנפלו
בן עזיזה ודוד
נולד במרוקו
בי"ח בתמוז תשי"ג, 2/3/1953
התגורר בטבריה
שרת במשטרת ישראל
יחידה: משמר הגבול (מג"ב)
התגייס ב-20.5.77
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ה בחשוון תשמ"ג, 11/11/1982
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: צור
באזור לבנון
מקום קבורה: טבריה
הותיר: אשה, שני ילדים, הורים, חמישה אחים ושלוש אחיות

קורות חיים

מרדכי ז"ל בן עזיזה ודוד שיבדל"א, נולד במרוקו. ב-1963, בגיל 10, עלה ארצה עם משפחתו והם השתקעו בעיר טבריה, שם המשיך את לימודיו היסודיים בבית הספר היסודי דתי "התורה" בטבריה וכן בביה"ס חמ"ד בטבריה. לאחר מכן רכש את מקצוע הטבחות, עסק במקצוע והתקדם לתפקידי מלצר בכיר, ניהול מסעדות וניהול אירועים. את תפקידו, שהוא גם תחביבו כטבח, ניצל לעזרת המשפחה בביתו ובבית הוריו כאחד. שמחתו היתה בארגון אירועים, מסיבות ושמחות משפחתיות וכך גם לשכנים ולמכרים.

למרדכי אח נכה, שאהבה רבה שררה ביניהם, כנאמר בספרנו הקדוש "כאהבת דוד ויהונתן".

בשנת 70' התגייס לחטיבת הנח"ל ושירת ביחידות שונות כטבח. השתלם בתחומו בקורסים בכירים ומתקדמים. למרות היותו טבח ביחידתו, הרבה בהתנדבותו לתפקידי חילוץ חיילים ונפגעים משדה הקרב ופינויים לבתי החולים בעורף ובזכות זו תרם רבות בהצלת נפשות.

ב-1973 סיים את שירותו הסדיר וחתם קבע למשך כשנתיים, השתחרר והחל בעבודתו בנושאי ניהול מסעדות ומלצרות. ב-1981 חזר והתגייס למג"ב, לאחר שעבודתו באזרחות לא גרמה לו את אותו הסיפוק והאמביציה - לתרום לחבריו בשדה הקרב ובשגרה כאחד, שהם לחם חייו. בלט בתחום הלוגיסטיקה בכל יחידות מג"ב צפון, היה האחראי בהכנת אירועים גדולים והושאל מדי פעם לארגן ליחידה כזו או אחרת מסיבה או אירוע.

לדברי מפקד היחידה "המנוח שירת כטבח ביחידה. חיוך לא מש מפניו, היה שבע רצון מעבודתו. למרות היותו טבח, התנדב הבחור לפעילות מבצעית, דמות לבבית ודואגת, שידע לכבד שוטר ומפקד כאחד".

מרדכי היה בן 29 בנופלו באסון צור א'. הניח אשה, יפה, ושני ילדים, ליאור וטל, הורים, 5 אחים ו-3 אחיות. נטמן בבית העלמין הצבאי בטבריה.

בנוסף יש לציין שבנו של רס"ל מרדכי ביטון ז"ל משרת כיום במג"ב וממשיך את דרכו של אביו לצידם של שני אחיו שעדיין משרתים במסגרת החייל (אלברט, ויקטור) וממשיכים את המסורת של מרדכי, שהשירות והסיוע לאחר קודמים לך. ועל כך מגיעה להם ברכה והצלחה שייבדלו לחיים ארוכים וכמו שנאמר "מן השמיים תנוחמו".

משפחת מג"ב.

"יהי זכרו ברוך לעד".