סמל מנשה עוזי יונה ז"ל

מנשה יונה
הדלקת נר בן 20 בנפלו
בן לטיפה וזכאי
נולד בטבריה
בא' בחשוון תשכ"ב, 11/10/1961
שרת בחיל החימוש
יחידה: יחש"מ 653
התגייס ב-פברואר 1980
נפל בעת שירותו
בי"ג באייר תשמ"א, 18/5/1981
מקום נפילה: באר שבע
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: טבריה
חלקה: 3, שורה: 5, קבר: 1.
הותיר: הורים, ארבע אחיות ושני אחים

קורות חיים

יונה (מנשה) עוזי בן לטיפה וזכאי, נולד בטבריה ביום א' בחשוון תשכ"ב (11.0.1961).

עוזי למד בביה"ס הממלכתי ט' שבעיר לאחר מכן הוא המשיך וסיים את לימודיו בביה"ס התיכון מקיף "עמל", במגמה מקצועית "מסגרות מבנים".

היה ילד נבון וסקרן, שהרבה לשאול שאלות ולהתעניין בכל. היה תלמיד טוב וחרוץ וצויין על ידי מוריו כנער נבון ופעלתן, הנוטל חלק פעיל בחיים החברתיים בבית ספרו.

מזגו הנוח שמחת החיים וחוש ההומור שלו משכו אליו חברים רבים. שעות רבות הם בילו יחד ותמיד ניכר בהם שאהבה והערכה מאפיינות את מערכת היחסים שנרקמה ביניהם.

לעוזי היו ידי זהב, והוא עסק בעבודות נגרות במסגרת מועדון הטכני שבו היה חבר פעיל. כמו כן הוא נטל חלק בפעולות של המשמר האזרחי בטבריה לאחר שהוכשר לכך בקורס מיוחד.

עוזי אהב בני אדם והושיט עזרה לכל נזקק ברצון רב. למשפחתו היה בן מסור, ומאחר שהיה השישי בין שבעת ילדי המשפחה, הרבו אחיו ואחיותיו לפנקו ולהרעיף עליו חום ואהבה.

לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון, עבד במפעל "קלת" של קבוץ אפיקים, עד שהגיעה עת גיוסו לצה"ל.

עוזי גוייס לצה"ל בראשית פברואר 1980, והוצב בחיל החימוש. לאחר הטירונות הוא נשלח לקורס מסגרי תותחנים. אחרי שסיים את הכשרתו בקורס, הוצב עוזי בסדנה מרחבית של חיל החימוש ושימש בתפקידו.

מלכתחילה שאף עוזי לשרת ביחידה קרבית, ואף ביקש שיעבירו אותו ליחידה של גולני או צנחנים. בקשתו נדחתה בשל הכשרתו למקצוע המסגרות בתותחנים.

מאחר שהיה באופיו מסור, אחראי וממושמע, הבין שעליו למלא את תפקידו היטב ולהשלים עם אי יכולתו להצטרף ליחידה קרבית. מפקדיו שהעריכו את שאיפתו לתרום לצבא ככל יכולתו, מעידים עליו שהיה חייל טוב וממושמע ומילא את המוטל עליו לשביעות רצונם המלאה. והראייה לכך, כ-15 חדשים בלבד מיום גיוסו, הועלה עוזי לדרגת סמל, בעקבות המלצת מפקדו הישיר.

עוזי אהב את תקופת שרותו ואת חבריו ליחידה שהפכו מעין משפחה חמה ואוהבת.

ביום י"ג באייר תשמ"א (18.5.1981) נפל עוזי (מנשה) בתאונת דרכים, כשהיה בן 19 בלבד, בקרבת הבסיס שהוא שירת בו והובא למנוחת עולמים בבית העלמין בטבריה.

השאיר אחריו הורים, ארבע אחיות ושני אחים.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אנו זוכרים את דמותו, אישיותו ואופיו המצוין, היה חייל למופת בעל מקצוע מעולה ומעל לכול חבר טוב וידיד אמת. עוזי ז"ל היה ראשון להתנדב לכל משימה שהוטלה על היחידה, זאת תוך גילוי רצון טוב, שמחת חיים מדבקת ומרץ בלתי נדלה. תכונות אלו הביאוהו להיות הראשון במחלקתו.