רב"ט יוסף בוקריס ז"ל

קורות חיים

יוסף (יוסי), בן מרים ואורגני (ניסים), נולד ביום ב' באב תש"ד (22.7.1944) באי ג'רבה שבטוניס. בשנת 1949 בהיותו בן חמש עלה עם משפחתו ארצה והשתקעו בטבריה.

לאחר לימודיו בבית-הספר היסודי למד עוד שנתיים בבית הספר התיכון. אולם לא התמיד ויצא בגיל צעיר לעבודה כפועל בניין. בשנת 1963 התגייס לשרות סדיר בצה"ל ועם שחרורו עבר קורס חרטות לחיילים משוחררים.

ב- 19.6.68 נשא אישה, ומאחר שמצא מקום עבודה במקצועו בחרטות בחיפה, עבר עם רעיתו לגור שם. געגועיו הרבים אל הוריו, אל נוף ילדותו ותנאי המגורים דחפו את יוסף ואת זוגתו לשוב לטבריה, כאן גמר אומר להקים את ביתו. הוא התקבל לעבודה בחרטות במפעל למרססים בדגניה ב'.

בנועם הליכותיו, בגישתו הנאה והאחראית למילוי תפקידו במפעל, נתחבב עד מהרה על הסובבים אותו. מזגו הטוב ואהבתו את הבית השרו אוירה נעימה במחיצתו. תמיד הגיב בחיוך אבהי טוב, "יהיה טוב", ובאמת טוב היה לאשתו ולילדיו הרכים עם בעל ואבא שכזה ולהורים ולמשפחה עם בן שכזה.

עוד בראשית השנה, לפני מלחמת יום הכפורים, רכש יוסף דירה מרווחת מחסכונותיו, שחסך בעמל כפיים, להביא רווחה למשפחתו, מתוך מגמה להוסיף ולהתקדם במקצועו, עבר אף קורס פרסום.

אך באה מלחמת יום הכפורים ושיבשה את כל התוכניות. האשה הצעירה התאלמנה, הילדים הרכים התייתמו והמשפחה כולה שכלה בן טוב ומסור כשהיא ניצבת מול חלל ריק וזועק.

בדבריהם לאחר נפילתו מציינים הוריו: "קשה לנו להשתמש במילים 'הוא היה ואיננו', לא עבר יום שלא נכנס יוסף אחר עבודתו לשאול לשלומנו. הוא השתדל לעזור לנו בהרחבת הבית כדי שנוכל לבלות עם ילדיו ולהנות מהם.

בננו היקר ! יחד עם מאות נופלים הקרבת את היקר מכל, את חייך. לא נשכח לעולם".

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בטבריה.