סמ"ר משה כרסנטי ז"ל

משה כרסנטי
הדלקת נר בן 25 בנפלו
בן תקוה וגבריאל
נולד בטבריה
בי"ב בשבט תש"ח, 23/1/1948
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 673, גד' 266
התגייס ב-מאי 1966
נפל בקרב
בי' בתשרי תשל"ד, 6/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: חושניה
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: מגדל

קורות חיים

משה, בן תקוה וגבריאל ז"ל, נולד ביום י"ב בשבט תש"ח (23.1.1948) בטבריה להוריו, דור שמיני בארץ, ממייסדי המושבה מגדל שעל גדות הכנרת. את חוק לימודיו העממיים סיים בבית-הספר הממלכתי על שם אביגדור במושבה והמשיך ללמוד בבית-הספר "עמל" בטבריה. תמיר וגבה קומה היה משה ירוק-עינים וחייכן, בעל חוש הומור דק וספורטאי מעולה. מושיקו אהב בכל לבו את הגליל ואת הכנרת שלחופיה גדל. משה גויס לצה"ל בתחילת מאי 1966 והוצב לחיל השריון. אחרי שסיים את האימון הבסיסי נשלח לבית-הספר לשריון ושם הוסמך כנהג טנק. הוא השתתף במלחמת ששת הימים כאיש צוות טנק באוגדתו של אריק שרון. מושיקו לא הרבה לספר על תקופת שירותו, אבל לימים סופר על מסירותו הרבה לחבריו ועל האומץ הרב שגילה בשעת הקרב. בתחילת מאי 1969 שוחרר משה מהשירות הסדיר. כאשר חזר הביתה ביקש להגשים את משאת נפשו ִ לעבוד את האדמה, אלא שהמציאות כפתה עליו לחפש פרנסתו בעיר. אחרי שנשא לאישה את חברתו שרה עבר הזוג להתגורר בטבריה ומושיקו התקבל לעבודה כנהג שכיר ב"אגד". הוא התמסר לעבודתו בהתלהבות האופיינית לו. ובהיותו בחור חביב ומקסים. אי-אפשר היה להתעלם מנוכחותו והוא רכש לו עשרות ומאות ידידים. היה בו קסם כובש לב וחיוך מלבב; נוסעיו וחבריו אהבו אותו ונהגו לחפש את העלם העליז ירוק העינים, שבאהבתו את הגליל הדביק את הכל. מושיקו היה בן למופת. מדי שבת בשבתו בילה בחברת הוריו. הוא עבד קשה כדי להקים את ביתו. אחרי שלוש שנים של עבודה ב"אגד" כשכיר, נקלט כשכיר קבוע, שלושה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים. אך משאת נפשו לא חדלה להיות בית ופרדס במושב, שכן היה איש של שקט, של שיח ושיג עם האדמה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא מושיקו לכוננות לקראת נסיעה צבאית והוא המתין בסניף "אגד" להוראות.

בשעות הצהרים של י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) קיבל צו קריאה ויצא מיד לרמת הגולן לשמש כנהג טנק של המ"פ. בקרב שהתחולל באותו יום נתקל הטנק שלו במארב של חיילים סורים בסביבות חושניה. הטנק נפגע ואנשי צוותו קפצו החוצה. מושיקו נפגע מיריות נשק קל ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין במגדל. השאיר אחריו אישה ובן, אב שלא יכול לעמוד בצער ושלח יד בנפשו, אם, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתבו למשפחה האבלה כתב עליו מפקדו: "...משה ז"ל נפל במערכה בעת מילוי תפקידו באזור נפח, במוצאי שבת י' בתשרי תשל"ד. משה ז"ל שירת ביחידת שריון וביצע את כל המוטל עליו במסירות ובאחריות רבה. בשמי ובשם כל חיילי היחידה הננו מביעם את צערנו העמוק ומשתתפים באבלכם בנפול יקירכם".

דברים לזכרו ראו אור בחוברת "לחברינו" לזכר חללי "אגד", ובספר" החטיבה במלחמת יום הכיפורים".