קורות חיים
בן מסעוד ורבקה. נולד ביום א' בחודש טבת תרפ"ב (1922) בטבריה. אחרי סיום בית-ספר עממי החל לפרנס עצמו במלאכת המסגרות. בעבודה זו התמחה והצליח להקים לו בית-מלאכה משלו. נוח לבריות היה מטבעו ותכונה זו היתה לו להועיל גם בעבודתו.
נעצר ונכלא פעמים אחדות על-ידי הבריטים. לקריאה ראשונה התיצב לשורות המגינים. צורף לגדוד בחטיבת "גבעתי" ועמו נשלח להגנת הנגב. כשבא הביתה לחופשה הפצירה בו אמו שיימנע מצאת לחזית ויבחר לו מקום מתאים למקצועו בצבא, מאחר שכבר שכלה בן אחד (את מאיר הגדול ממנו). תשובתו היתה: "אמא יקרה, דעי לך שחונכתי על תורת מורנו: למות או לכבוש את ההר. אפילו אם יעלה לי הדבר במחיר חיי היקרים לי". בין שאר הקרבות שנפלו בגורל גדודו השתתף בפריצת הדרך לנגב ובסיורים, אשר באחד מהם בשעת התקפת-פתע של האויב, חילץ את חבריו מצרתם, בחפותו עליהם במקלעו עד הגיעם לבסיסם.
בפעולת כיבוש מבצר חוליקאת התנדב למלא חסרון של רגם באחת הכיתות ובפעולה זו נפל ב-19.10.1948 למחרת נקבר בכפר-ורבורג.
אליהו הותיר אחריו אח ואם כואבים, אמו הקדישה את כל רכושו, שהתבטא ברבבות לירות, להנצחת שמו בבית הכנסת גור-אריה, גם ספר תורה הוכנס לבית הכנסת לזכרו.