קורות חיים
טולידאנו יהודה בן-זקונים לברוך וחנה. נולד בכ' בסיון תרפ"ה (1925) בטבריה, בה עברו ימי נעוריו. למד בבית-ספר עממי ובסיימו אותו עבר לגימנסיה "בן-יהודה" בתל- אביב, אך נאלץ להפסיק את לימודיו כעבור שנה והחל ללמוד מלאכה. בהיותו בן 14 ראה בעיניו את ליל ההריגה בטבריה (ח' בתשרי תרצ"ט) בו נרצחו גם שנים מחבריו. מראה ההרס והגויות השרופות זיעזע אותו ביותר ובחוברת שיצאה לאור על-ידי בית-הספר העממי ליום השלושים ביטא את החרפה שבמפלה וההכרח בכוננות. רוח זו של כוננות ודריכות פיעמה בו מאז ואילך ובהגיעו לגיל 16 נתקבל כחבר ל"הגנה". בשורות ה"הגנה" גדל והיה לבחור הרואה את מטרת חייו בחישול כוח המגן העברי, ולאחר יום עבודה למד והדריך בנשק קל בטבריה, ירושלים ולאחרונה בתל-אביב. בהיותו בתל-אביב נאסר ביום הראשון ל"עוצר הגדול" ונשלח לרפיח. יחד עם חברי-"הגנה" אחרים נלחם בתוך המחנה לעמידה גאה ומאורגנת של כל העצורים כלפי השלטון הזר. עם חיסול המחנה ברפיח הועבר ללטרון ושוחרר לאחר ארבעת חדשי מאסר. עם שחרורו עבר לירושלים. שם עבד וחזר גם לתפקידו ב"שורה", אך ימי חופשתו לא ארכו ובבואו לבלות את השבת עם הוריו בטבריה, הופיעו בלילה "שומרי החוק" ואסרוהו שנית. הועבר ללטרון ושוחרר כעבור חדשים מספר והוטל עליו להתיצב מדי יום בתחנת-המשטרה בתל-אביב. עם שובו לתל-אביב החל לעבוד בבית-מלאכה לקירור חשמלי. עם התחלת מאורעות-הדמים בדצמבר 1947, נטש את עבודתו ויחד עם מספר חברים-למעצר לשעבר פנו ללשכת הגיוס וביקשו להתנדב כקבוצה מלוכדת לשירות מלא. ואמנם לאחרי ימי-אימונים מעטים נשלחו לשמור על בן-שמן הנצורה. באותו זמן הוצע לו תפקיד במנגנון ה"הגנה" בתל-אביב. הוא סירב לקבלו בטענו: "אם אנו הצעירים נעבור לתפקידים בעורף, לא יהיה מי שיעצור את האויב". לאחר כחדשיים נשלח לקורס מפקדי-כיתות שהתקיים בקריה. בסיום הקורס השתתף בפעולות בגבולות יפו, באזור רמלה ובכיבוש יזור. עם הקמת חטיבת "גבעתי" צורף לגדוד אחד והשתתף בפעולות הגדוד במבצע "נחשון". לאחר המבצע עמד להישלח לקורס מפקדי מחלקות. פלישת צבאות ערב גרמה לשינוי בתכנית והוא הועבר לגדוד. של צ'רה, הגדוד אשר ריכז בתוכו את מיטב הלוחמים ואשר רשם בדם את שורות מבצעיו הנועזים. בכ"ה באייר תש"ח (3 ביוני 1948) נפל כשהתקדם עם כיתתו במחלקה הפורצת לחבל בפולש המצרי שחנה באשדוד. נקבר בקבר-אחים בכפר-ורבורג.