סמל חיים זערור ז"ל

חיים זערור
הדלקת נר בן 30 בנפלו
בן רחל וניסים
נולד בעירק
בכ"ד בטבת תש"ג, 1/1/1943
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 422, גד' 126
התגייס ב-9.11.1960
נפל בקרב
בכ"ג בתשרי תשל"ד, 19/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: טבריה
הותיר: אישה, בן ובת, הורים, שתי אחיות ושני אחים

קורות חיים

חיים, בן רחל וניסים, נולד בשנת תש"ד (1943) בעיר ארביל בעירק. בשנת תשי"א (1951), כשהיה בן שבע, עלה חיים ארצה עם משפחתו שהתיישבה בטבריה. שם למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" ואחר-כך המשיך ולמד שנתיים בבית-הספר התיכון שבעיר.

חיים היה בן משפחה מובהק והיה קשור בעבותות אהבה להוריו ולשאר בני משפחתו. מיד לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון, החל לעבוד יחד עם אביו ואחיו. משפחתו ידועה בקשרים ההדוקים וביחסים היפים השוררים בין בניה. ענייני המשפחה עמדו תמיד במרכז וחיים תפס מקום נכבד בחייה. הוא היה נער שקט וצנוע, שלא נהג להתבלט. אט אט ובהדרגה גילו אנשים את האיכויות שניחן בהן. הוא היה רציני ומהימן, דבריו נאמרו תמיד בכובד ראש ומתוך שיקול דעת. מעולם לא זלזל בקטנות ונהג לטפל ביסודיות בכל בעיה שהתעוררה.

חיים השקיע את כל מרצו בעסק המשפחתי וראה ברכה בעמלו. כיוון שהיה מבוגר בהתנהגותו מבני גילו, וגם ניחן בהבנה וברגישות למצוקותיהם של בני-אדם, זכה להיות מנהיגה הטבעי של משפחתו. אחיו למדו ממנו דוגמא וניסו לחקותו באורח חייו וביחסו לחיים. בני המשפחה העריצו אותו ונהגו להתייעץ בו בכל בעיה שלא מצאו לה פיתרון. חיים קנה את עולמו בדרכו השלווה, השקטה ומלאת הענווה. הכרת פניו ענתה ביטחון, נועם ואמונה מוצקה בדרך חייו.

גם בין חבריו, כמו בקרב בני משפחתו, היה אהוב ומקובל. ידידים אהבו אותו בזכות צניעותו ורצינותו ובטחו בו. הם נהגו להיות במחיצתו ואהבו לבלות בחברתו שעות ארוכות. רבים מהם היו באים להתייעץ בו בבעיותיהם. הם לא חששו לגלות לו את סודותיהם הכואבים ביותר, כיוון שבטחו בו וסמכו עליו, כאדם וכידיד. חיים אהב ספורט ולא וויתר על פעילות ספורטיבית, כגון משחק בכדורגל. בכל יום שישי היו מתאספים חברים באחד המגרשים ומשחקים במשך שעות, עד לכניסת השבת. במשחקים אלה הצטיין בכושרו הגופני ובחוסן שריריו והתבלט כשחקן מוכשר ובעל תושייה.

חיים גויס לצה"ל בסוף נובמבר 1960 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות, עבר קורס יסוד במקצועות השריון והשתלם כנהג טנק "שרמן". לאחר שסיים את הקורס בהצלחה רבה הוצב ליחידת שדה של החיל. הוא הצטיין כחייל מעולה וכבעל מקצוע מוכשר. בזכות רצינותו ויחסו לעבודה יצא לו שם טוב אצל מפקדיו והם מיהרו לשלוח אותו לקורס מפקדי-טנקים. גם קורס זה סיים בהצלחה מלאה. מפקדו הישיר העיד עליו, שהוא השכיל להתחבב על כולם כבר בימיו הראשונים ביחידה. מפקדיו אהבו אותו בזכות יכולתו המקצועית וחבריו לנשק אהבו אותו כידיד וכאדם. גם כאשר מונה מדריך לטירונים הצליח לקשור יחסים יפים וחבריים עם חניכיו. הם חשו במסירותו ובהתעניינותו הכנה בהם ובבעיותיהם והעריכו את דרכי עבודתו בתחום ההדרכה. חיים זכה לדברי הערכה מפי מפקדיו ומפי פקודיו כאחד, במשך כל תקופת שירותו.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר חזר לעבוד בעסק של המשפחה כסוחר ירקות. כעבור זמן-מה נשא לאישה את מלכה, חברתו מילדות, והקים אתה את ביתו בסמוך לבית הוריו. ברבות הימים נולדו להם בן ובת, אשר חיים הקדיש להם את מלוא תשומת לבו כאב למופת. הוא השתתף במלחמת ששת הימים וזכה לצאת ממנה בשלום.

במלחמת יום הכיפורים השתתף חיים בקרבות הבלימה המרים, שניהלו כוחותינו נגד המצרים בסיני. עם גדודו היה בין הראשונים שצלחו את תעלת סואץ, ולחם בקרבות לטיהור בסיסי הטילים בעומקו של שטח האויב. בקרב שהתחולל ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973) נפגע הטנק שלו בטיל נ"ט והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בטבריה. השאיר אחריו אישה, בן ובת, הורים, שתי אחיות ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.