סמל ציון דהאן ז"ל

ציון דהאן
לחדר נרות בן 23 בנפלו
בן דבורה ואברהם
נולד בטבריה
בו' בתמוז תש"י, 20/6/1950
שרת בחיל השריון
יחידה: מפק' נפה 289
התגייס ב-12.08.68
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: כפר נפח
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: טבריה
הותיר: הורים, שני אחים ושלוש אחיות

קורות חיים

ציון, בן דבורה ואברהם. נולד ביום ו' בתמוז תש"י (20.6.1950) בטבריה.

הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "אליאנס" ואחרי-כן המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "הגליל" בטבריה. הוא היה תלמיד ממושמע ולא ניסה להתבלט - לא התפאר בהצלחות ולא התלונן על כשלונות - אלא למד ועשה כמיטב יכולתו. הוא היה ספורטאי מצוין ובגלל קרבת מקום מגוריו לכינרת התפתחה אצלו אהבה גדולה לים.

הוא נהג לבלות בו שעות רבות בשחייה, בצלילה, בדיג ובשיט. כחבר במועדון-השיט של טבריה, השתתף בתחרויות שנערכו מטעמו וזכה במדליות ובפרסים. כמו-כן אהב לשחק בכדורגל וכשניהל, במשך תקופה מסויימת, את מועדון "קוטלר", ארגן משחקי כדורגל בין-שכונתיים ונהג לשחק יחד עם חבריו לשכונה. הוא היה רציני ותקיף בדעתו ולא הניח לתקלות ולמכשולים שנקרו בדרכו לשנות את מסלול חייו ואת המטרות שהציב לעצמו.

ציון גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1968. מאהבתו הגדולה לים, ביקש לשרת בחיל-הים ואף התנדב לשרת בצוללת, אולם בגלל המחסור בלוחמים בחיל השריון, נשלח לאחר הטירונות לבית-הספר לשריון. הוא היה מאוכזב מאוד אך לא נפל ברוחו ולאחר שהכיר את חיל השריון, שמח שכך התגלגלו הדברים ואף הציע לחבריו שיתנדבו לחיל זה. לאחר שהשתלם בקורסים שונים והיה לשריונאי, הוצב לחטיבת שריון מהוללת בתפקיד תותחן-טנק. הוא היה חייל מעולה, אחראי ומסור לתפקידו. ביחסים עם חברים התגלה כאדם חברותי, שהצטיין בחוש וברגישות לצדק. עד מהרה נבחר על-ידי חבריו להיות דובר המחלקה בכל הנוגע בדרישות לשיפור תנאי השירות ולתיקון עיוותים בחיי היחידה.

באוגוסט 1971 שוחרר ציון מהשירות הסדיר וחזר לטבריה. אמנם מלכתחילה רצה ללכת ללמוד בבית-הספר להנדסאים בבאר-שבע, אולם בגלל קשיי מימון ויתר לפי שעה על שאיפתו ויצא לשנת עבודה אחת, כדי לממן את לימודיו אחר כך. הוא נתקבל לעבודה בעיריית טבריה במחלקת החינוך. עד מהרה התחבב על כל העובדים במחלקה ומצא סיפוק והנאה מרובה בעבודתו.

חודשיים לפני שהתעתד להתחיל את לימודיו בבאר-שבע, פרצה מלחמת יום-הכיפורים. הוא גויס מיד ועלה לרמת הגולן במוצאי יום-הכיפורים. יומים לחם בקרבות הבלימה הקשים נגד הסורים, וביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), בקרב שריון בשריון, שהתחולל ממזרח לכפר נפח, נפגע הטנק של ציון והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בטבריה. השאיר אחריו הורים, שני אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "ציון הי"ד שירת ביחידת שריון והיה ידוע כאיש מקצוע טוב. הוא היה מקובל על כל חבריו ומפקדיו - - - חיוכו ועליזותו תרמו רבות להעלאת המורל, גם בשעות הקשות של הלחימה. כולנו, מפקדים וחיילים כאחד, שותפים לאבדה אשר אתם ואנו איבדנו".

משפחתו של ציון רכזה בחוברת דברי חברים ובני משפחה על דמותו וכן קטעי מכתבים של ציון; כן רכשה המשפחה ספרי קודש ותרמה אותם לבית-הכנסת "מגן דוד" בטבריה, להנצחת שמו וזכרו של בנם ציון.