טוראי יהודה דדון ז"ל

יהודה דדון
לחדר נרות בן 19 בנפלו
בן אליס וחביב
נולד במרוקו
בג' בטבת תש"ט, 26/12/1959
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 7, גד' 77
התגייס ב-07.11.77
נפל בעת שירותו
בי' בתמוז תשל"ח, 15/7/1978
מקום קבורה: טבריה
הותיר: אם, שני אחים ושתי אחיות

קורות חיים

יהודה נולד בג' בטבת תש"ט 26.12.59 במרוקו, בשנת 1962 עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בטבריה.

יהודה היה מטבעו ילד שקט ומופנם וסבל מבדידות חברתית כיון שנולד עם פגם בלשונו שגרם לו לדבר באופן לא ברור. יהודה התבייש בדיבורו, לא נטה להרבות בדיבור ולהתחבר בקלות.

יהודה למד בביה"ס בית יעקב, בבית-הספר המשיך דיבורו הכבד והמשונה לגרום לו למבוכה ולמנוע ממנו להביע את עצמו, בשל כך כנראה היה חלש בלימודים ולא התבלט בכיתתו.

כשסיים יהודה את לימודיו בביה"ס היסודי נתקבל להמשך לימודים בביה"ס המקצועי "מפתן" בו למד את מקצוע הנגרות.

בשנות לימודיו בביה"ס המקצועי היה פעיל בפעילות המתנ"ס בשיכון ד' היה חובב חיות והיה נוהג לאסוף כלבים משוטטים ולטפל בהם.

יהודה היה חובב צילום ועוד לפני גיוסו לצבא עבר קורס צילום בנהריה, הצילום היה עבורו משאלת לב ואת הקורס סיים בהצלחה. חלק מעבודותיו מצורף בהמשך. יהודה הותיר למשפחתו אוסף צילומים מגוון שצילם במסגרת לימודיו בקורס ובהזדמנויות אחרות.

בשנת 1978 התגייס יהודה לצה"ל ונשלח לחיל השריון. יהודה רצה להתנדב עוד לפני מועד גיוסו, הוא חיכה לגיוס בקוצר רוח כדי להוכיח את עצמו ולהיות אחד מהחברה.

בטירונות במסדר בוקר כשנשאל שאלה ע"י מפקדו, הוא התבייש לענות בשל קשיי הדיבור שלו וננזף ע"י קצין. בעקבות הנזיפה ברח הביתה ולא רצה לחזור יותר לצבא, אך הוא חזר ונענש בכליאה של שבוע ימים בבית הכלא בצריפין.

לדברי המ"כ תוך תקופה קצרה מיום בואו ליחידה עמדו חבריו על תכונותיו היפות. יהודה שרת כאפסנאי ביחידה ונראה שצניעות יחסו הלבבי לזולת, טוב ליבו וידיו הטובות פלסו את דרך אל המקום הנאה שתפס בקרב חבריו. בעקבות התקרית בטירונות הורד הפרופיל שלו ורצו לשחררו כבלתי מתאים לשרות צבאי, הוא התנגד ואז הוצע לו להגיש ערעור ואם יזכה בערעור יחזירו אותו. מפקדיו קראו לו ואמרו לו כי משחררים אותו בינתיים לשבוע. אך לבו של יהודה נבא לו רעות, הוא ידע שמשהו מתרחש מאחורי גבו, הוא חש ברע וחשש לבאות, ניסה להתקשר הביתה אך לא הצליח.

בינתיים בא מישהו לחדר ותפס את מקומו של יהודה והחל לסדר את חפציו במקום אלה של יהודה.

יהודה כתב מכתב ובו כתב: אני אוהב את אמי, אני אוהב את אחי שבארה"ב ושאר בני משפחתי, הוא נתן את המכתב לחיל החדש והתאבד.

יהודה נפגע מכך שרצו לשחררו מהצבא ולא בשל אי רצונו לשרת בצבא.

יהודה הניח אם ואחים.