סגן יחיאל צבי רוזנברג ז"ל

יחיאל רוזנברג
הדלקת נר בן 26 בנפלו
בן דבורה ויהודה
נולד בטבריה
בכ"ו בסיון תשכ"ד, 6/6/1964
התגורר בטבריה
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 188, גד' 53
התגייס ב-8.8.1982
נספה עקב שירותו בצה''ל
בט"ו בכסלו תשנ"א, 2/12/1990
מקום קבורה: טבריה
הותיר: הורים אחים מאיר ושלום ואחיות ציפי ואביטל

קורות חיים

קשה המחשבה, קשים יותר ההרהורים. השבר גדול, הכאב פולח, העיניים דומעות והדמעות זולגות.

אמא - לבית אביגדור ופרויד, ילידת הארץ, בעיר תל-אביב, עשתה את דרכה מביה"ס היסודי וגמנסיה הרצליה ומכאן לאוניברסיטת בר-אילן.

אבא - לבית וימר ורוזנברג, נולד בעיירה בהרי הקרפטים, במזרחה של סלובקיה. שנות הילדות עברו עליו באימי השואה של אירופה. את השכלתו התיכונית עשה בקיבוץ השומר הצעיר במרחביה, שבעמק יזרעאל, ולימים השלים את השכלתו האקדמאית באוניברסיטה הדתית בבר-אילן.

משפחותינו הוכחדו בשואה ואנו בנים יחידים להורינו.

בטבריה הקמנו בית, התמזגנו בנוף העירוני, בית שבו ניסינו לשלב אהבת אדם, אהבת מקום, פתיחות מחשבתית ומסורת ישראל. רצינו משפחה ברוכת ילדים, אך הגורל וההשגחה רצו אחרת.

לתוך הבית הזה נולדת אתה הבכור, השתדלנו לגדל אותך באווירה של פתיחות, אהבת עם ואהבת הזולת.

סיימת בי"ס יסודי בשכונה והמשכת לביה"ס התיכון שבעיר. התגיסת לחיל השריון, עוצבת הפלדה וחומת המגן של העם.

בטרם מלאו שנתיים לשרותך ענדת דרגות קצונה, שכה היית גאה בהם. היו קשיים בדרך, היה קשה בתיכון, היה קשה בקורס הקצינים, אך ידעת להתגבר כשחיוך נסוך על פניך, כי תמיד נצחת.

ידעת כל השנים להגן על דעותיך, עשית זאת מתוך אמונה ושלמות המחשבה.

לימים נודע לנו כי היית אהוב על חבריך ליחידה, פקודיך ומפקדיך ביחד.

אחיך ואחיותיך התיצבו אחריך לשרות ותמיד בחרו בקו הראשון בחילות הים והיבשה.

פנית לחיים אזרחיים. ההתחלה היתה כל-כך מבטיחה, ואז נגדע הכל. בקרב ובמלחמה הזו - הוכרעת. התהום פעורה - והחלל ישאר לעד.



ההורים דבורה ויהודה רוזנברג