רס"ב יוסף ישעיהו אביגדור ז"ל

יוסף אביגדור
הדלקת נר בן 36 בנפלו
בן יוליה (יפה) ואברהם
נולד בטבריה
בי"ח בטבת תשכ"ז, 31/12/1966
התגורר בטבריה
שרת בחיל החימוש
יחידה: מפק' אוג' 78
נפל בעת שירותו
בכ"ט בתמוז תשס"ג, 29/7/2003
מקום קבורה: הזורעים
הותיר: אשה - עירית, הורים, אחים ואחיות

קורות חיים

"עוד יוסף חי" (בראשית מ"ה, כ"ו)



יוסף ישעיהו נולד בטבריה בבית החולים "פוריה" בתאריך י"ח בטבת התשכ"ז, כבן בכור להוריו אברהם נ"י ויפה (ג'ולי) תחי' וכאח בכור לאיל, אורי, ניר, יגאל, שי, אתי, ורחל. יוסי נקרא על שם סבו מצד האב יוסף ז"ל.

יוסי למד בגן בשיכון א' שבטבריה ולאחר מכן במושבה ראש-פינה שם המשיך את לימודי כיתות א'-ב'. את המשך לימודי היסודי למד יוסי בביה"ס "תחכמוני" שבטבריה, משם המשיך לתיכון מקיף דתי אצל מר אברהם ליפשיץ נ"י.

בהכוונתו של מר אברהם ליפשיץ למד יוסף ב"סיטרין" כעתודאי במגמת הנדסה, מה שהכשיר אותו לאחר מכן לעסוק כבוחן ומתקן מערכות אלקטרו-אופטיות, מכשירים לראיית לילה, מכשירי לייזר, מכשירים מדויקים לבקרת-אש וכו'.

יוסי התגייס לצבא ושירת בבסיס עמיעד, לאחר שלוש שנים חובה, המשיך לצבא קבע. שירת במשך 16 שנה בצבא קבע, ומילא את תפקידו בנאמנות ובדייקנות.

יוסי בחור שתרם ועשה רבות למען הקהילה. הקים גמ"ח הלוואות לעזרה לנזקקים, נהג לחלק מצרכי מזון למשפחות במצוקה בערבי שבת וחג, הקים והפעיל בשכונת קריית-משה בטבריה, למעלה מ-13 שנה חוג לקריאת תהילים בו השתתפו כ-70 ילדים בכל שבת! שימש כגבאי של בית הכנסת "היכל שלמה" (ע"ש החייל שלמה ראש ז"ל) בשכונת קריית-משה.

בגיל 33 החל יוסי להתלונן על כאבים בבטנו לאחר בדיקת גסטרו קבעו כי ליוסי יש חיידק מסוג אליקובקטר וע"י כדורים תפטר הבעיה. יוסי נטל את הכדורים אך כאבי הבטן המשיכו. כשנה אח"כ עשה שוב בדיקה בה גילו לנו את הנורא מכל, ליוסי יש את מחלת הסרטן בקיבה.

לפני ראש השנה התשס"ב נותח יוסי ע"י פרופסור קלאוזנר בבית החולים "איכילוב" בניתוח זה הוצאה 3/4 מהקיבה. לאחר הניתוח עבר יוסי בבתי החולים "שערי צדק" ו"הדסה עין כרם" טיפולים כימוטרפיים והקרנות בפיקוחם של ד"ר קלסן וד"ר ויגודה. הטיפולים נמשכו כחמישה חודשים והופסקו טרם זמנם וזאת בשל ירידתו של יוסי במשקל, שסיכנה אף היא את מצבו הבריאותי.

בסיומה של סדרת טיפולים זו, בתאריך כ"ו בניסן התשס"ב נשא יוסי את אירית אלקיים לאישה.

במהלך שנה זו התמודד יוסי עם קשיי אכילה, בה ניסה לחזור לשגרה ולתזונה רגילה.

בחודש שבט החל יוסי להרגיש בחילות, הקאות וחולשה. יוסף אושפז בבית החולים "איכילוב" תחת פיקוחו של ד"ר קלאוזנר. לאחר מספר בדיקות וניתוח גילו כי המחלה חזרה ובתקיפות רבה יותר. הקיבה הייתה מלאה בגרורות והמחלה התפשטה לחלל הבטן. בשלב זה הרופאים הרימו ידיים ויוסי הועבר לבית ההורים שם שהה כשבועיים, בזמן זה האח אורי נ"י לא שקט וניסה להשיג שיטות ריפוי אחרות, אך שום תרופה לא עזרה ויוסי הובהל לבית החולים "הדסה עין כרם" בשל מצבו הכללי הירוד ביותר. ב"הדסה" שהה יוסי כשבוע וחצי והועבר לבית החולים "פוריה". בבית החולים "פוריה" החליטו לנתח את יוסי למרות מצבו הקשה, יוסי נותח ע"י ד"ר גירון כאשר מניתוח זה לא קם, לאחר פחות משבוע ביום כ"ט בתמוז תשס"ג, השיב את נשמתו הזכה לבוראו, יחד עם אמירת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" של המשפחה וקרובים.

יוסי בן 36 וחצי במותו. לאחר מותו הועלה יוסי לדרגת רס"ב.

הרב אברהם דב אוירבך שליט"א שהכיר במשך שנים את יוסף ז"ל ניסח את הכתוב ע"ג מצבתו:

"פ.נ. בננו, בעלי ואחינו היקר והאהוב, גומל חסד והצנע לכת, ליבו ער לדבר שבקדושה... נלקח מאתנו במבחר שנותיו מזוכך בייסורים ומחזיק בתומתו".