רס"ל ארנולד רוזנטל ז"ל

קורות חיים

ארנולד נולד בפרנקפורט שעל המיין בשנת 1913.

גמר את חוק לימודיו בבי"ס ריאלי תיכון. את הכרתו והתקרבותו לרעיון הציוני, ונטייתו הנפשית לבנות את עתידו בארץ, חייב ארנולד לאמו.

בסיימו את בית הספר, עשה את דרכו לענף האוטומובילים, בהסכמת אביו ובעידודו. הוא נתקבל כחניך לסניף הפרנקפורטי של תעשיית "אופל", שם קיבל את הכשרתו המקצועית במשך שנה וחצי. המאורעות הפוליטיים של 1933 בגרמניה שמו קץ לחלומו זה באמצע הדרך.

בסתיו אותה שנה נדדה משפחת רוזנטל לטורקיה. ומה רבתה שמחתם כשארנולד סוף-סוף קיבל היתר כניסה לפלשתינה (א"י) דאז. זמנים קשים עברו עליו בצעדיו הראשונים בארץ, עד שלבסוף נמסרה לו השמירה על מחסן הנשק והתחמושת של ה"הגנה" באחד הפרדסים הנידחים.

מכאן חדר ארנולד ליחידת נוטרים (משטרת היישובים היהודיים תחת פיקוד בריטי) בסג'רה - אילניה. כנהג טנדר היתה לו ההזדמנות לנוע בין יישוב ליישוב ולקיים קשר בין יחידות הנוטרים מגדוד הירדן וסניפי ההגנה.

טנדר "פורד" מודל 1936 רץ על רקע הר תבור בשנים 1939-1936 מטבריה לסג'רה, מסג'רה לכפר תבור ובחזרה. ביום ובלילה דהר הטנדר הלוך וחזור "להציל את המצב" בגליל התחתון.

מלבד ענייני השמירה סייע ארנולד לפתח את ענף הספורט ביחידת הנוטרים. עסק באימון החבריא, הופיע בהתחרויות בהצלחה ניכרת.

בעיר המעורבת הכיר הוא לראשונה את אויב היישוב העברי פנים אל פנים. הערבים התקיפו מדי פעם בפעם את שכניהם היהודיים, שלחו אש בבתי מגורים, לא חסו אף על בית כנסת ורצחו כל יהודי בשעת כושר שנראתה להם. רוח ארנולד סוערת. אינה יכולה להירגע. והוא אז סרג'נט הנוטרים. ארנולד מגביר את פעילותו הביטחונית, ואת עודף מרצו תורם לספורט.

עם קום המדינה נתמנה ארנולד לתפקיד ההגנה ושמירת הביטחון בים כנרת, בו עמד עד יומו האחרון. שירותו של ארנולד על ים כנרת השפיע עליו לאהבה ולשמרה מכל פגיעת זרים. שילוב אהבה זו ונטייתו לספורט בכלל הולידו בו "שיגעון" לדבר אחד - ספורט ימי.

רבות חלם ארנולד על החדרת תודעה זו בלבות הדור הצעיר בטבריה, אך תמיד נתקל ביחס אדיש או בהסכמה מילולית מצד חובבי הספורט הטברייניים, אשר לא הביאה לכל תוצאות. גם בהישארו כמעט לבדו עם חלומו, המשיך לפעול ככל אשר יכול: הוא התקשר עם הנהלת החבל הימי לישראל, עם המועדון הימי, הביא סירות לים כינרת; בעצמו תיקן אותן, צבע אותן והאמין כי יום יבוא ובצד הכדורגל תתחבב גם הפעולה הימית על נוער טבריה.

הוא נפל וחלומו טרם נתגשם. אך אין זה סמלי שדווקא על הכינרת, שכה אהב, מצא את מותו.

ב-5 ביוני 1967 השיגו מטוסי הסורים את ארנולד בסירת המשטרה בכינרת. שלושה כדורים שמו קץ לחייו. לא פעם התנכלו הסורים לסירת המשטרה ולא יכלו לה. רבו נסיונותיהם לפגוע גם בדייגי הכינרת וברכושם, ותמיד נהדפו. מי יודע מה מאושר היה ארנולד, אילו זכה לראות במפלת אויבו שלו, במנוסת חיילי סוריה משפך הירדן. אילו לפחות ראה את אלה לפני מותו. חבל על דאבדין.