סמ"ר רן מזומן ז"ל

רן מזומן
הדלקת נר בן 22 בנפלו
בן מרים ונסים
נולד בטבריה
בי"ב בשבט תשל"ה, 24/1/1975
התגורר בטבריה
שרת בחטיבת הצנחנים
יחידה: פלס"ר 5173
התגייס ב-אוגוסט 1994
נפל בקרב
בט' באייר תשנ"ז, 15/5/1997
מקום נפילה: כפר קיליה
באזור לבנון
מקום קבורה: טבריה
הותיר: הורים וחמשה אחים ואחיות - אלדד, איריס, יואב, ליאת ועדי

קורות חיים

רן נולד והתחנך בטבריה, בן רביעי למרים ונסים, אח לאלדד, איריס, יואב, ליאת ועדי.

רן החל את לימודיו בביה"ס היסודי "כינר" ולאחר מכן המשיך בביה"ס התיכון "עמל" במגמה ביולוגית, המקצוע בו בחר בשל אהבתו הרבה לבני האדם, לבעלי החיים ולטבע.

מבין תחביביו הרבים אהב מאוד את הספורט הימי - בו החל כבר בבית הספר היסודי, חתירה בקייאקים אולימפיים ווהשתתפות בתחרויות ארציות. אהבתו לכינרת באה לידי ביטוי לא רק בחתירה אלא גם בהקפת הכינרת ברכיבה על אופניים בכל חופשה וזמן פנוי.

בשבתות וחגים רן אהב להשקיע ולטפח את הגינה בבית, כאשר מחדרו בקעו צלילי מוסיקה. כמו כן, רן דאג להפיק את המירב בכל זמן חופשי ולבלות בחיק המשפחה יחד עם הוריו, אחיו ואחייניו שכה אהב. בנוסף רן אהב לבשל ובעיקר לאפות, לסדר ולנקות.

באוגוסט 1994 התגייס רן לצה"ל. לאחר שעבר גיבושים רבים ליחידות מובחרות החליט רן להתנדב לצנחנים ולכן ניגש לגיבוש לסיירת, את הגיבוש עבר בהצלחה והחל את המסלול בצוות אוגוסט 94' בסיירת צנחנים.

ברגילות ידע רן לנצל ולמצות כל רגע, לבלות ולטייל עם חבריו לצוות שאותם אהב כאחים, איתם חלק חוויות רבות בשלושת שנות שירותו ביחידה. רן חבב צילום, לכן דאג תמיד לצלם ולתעד את הצוות - את המפגשים והטיולים, את הטבע ואת אחייניו שכה אהב.

לרן בעל החיוך הלבבי, המקרין אהבה וכבוד לכל הסובב אותו, הייתה תכונה מאוד בולטת כילד ובמיוחד כחייל - הצורך בנתינה ללא גבול מבלי לצפות לתמורה. ערכים רבים איפיינו אותו כמו גם הצניעות, מאחורי מראה גופו החסון והאתלטי של רן הסתתרה ביישנות, עדינות פנימית, רוך ונועם של אדם שכיף לשהות במחיצתו, ללמוד ולשאוב ממנו כמה שיותר מתכונותיו המופלאות.

רן, במשך כל שירותו הצבאי לא סיפר לאיש מהיכן בא ולאן פניו מועדות וזאת על מנת שלא ידאגו לו. פרידתו של רן הייתה מבלי שאיש בבית ידע לאן הוא יוצא עם כל החיילים - החברים אותם הביא לארוחה בביתו יום לפני העלייה לצפון (יומיים לפני שנהרג), זאת משום שרן היה שומר סוד, בענייני צבא לא הרבה לשתף את משפחתו וחבריו.

יומיים לאחר שרן נפרד ממשפחתו האוהבת, בתאריך ה-15.5.97 (ט' באייר תשנ"ז) נפל רן בקרב בהתקלות עם מחבלים.

במשך כל שירותו הצבאי ציפה רן לרגע שבו יוכל להגיע למגע עם האוייב וכך היה בהתקלות, רן חתר למגע עם המחבלים ואף הצליח להרוג מחבל. ההתקלות נמשכה שעות ארוכות באזור רכס "ביר א-דהר" שבדרום לבנון. בהתקלות נפצע מפקדו של רן, רן לא איבד את העשתונות וטיפל במפקדו ולאחר מכן פינה אותו לעבר המסוק. רן ושאר חבריו באירוע היו בטוחים שהכל נגמר, אך לפתע נשמע פיצוץ עז ולאחריו נשמעה צעקתו של רן שנפגע מירי המחבלים.