רס"ן רונן חלפון ז"ל

רונן חלפון
לחדר נרות בן 35 בנפלו
בן שמחה ודינר
נולד בטבריה
בכ"ח באייר תשכ"א, 14/5/1961
התגורר ברמת גן
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 118
התגייס ב-נוב' 1979
נפל באסון המסוקים בדרך לפעילות מבצעית
בכ"ח בשבט תשנ"ז, 4/2/1997
מקום נפילה: שאר ישוב
באזור הגליל
מקום קבורה: טבריה
הותיר: הורים, שלושה אחים - מאיר, רמה ויורם וחברתו לחיים - טלי

קורות חיים

בן שמחה ודינר. נולד ביום כ"ח באייר תשכ"א (14.5.1961) בטבריה.

רונן היה איש אשכולות, ברוך כשרונות בתחומים רבים ומגוונים, שאהב ללמוד ולהעמיק ואהב להעניק ולתת מהידע שרכש ולהקנותו לאחרים. במהלך חייו רכש רונן תארים רבים: נווט, פיסיקאי, עורך דין ומורה, אך העשייה היתה החשובה לו מכל - ולא לשם התואר, אלא למען עצם העשייה ולמען הנשמה - כפי שרונן עצמו הגדיר זאת.

ילדותו ונעוריו של רונן עברו בעיר בה נולד, טבריה, בה למד בבית-הספר היסודי ע"ש ארליך והמשיך בבית הספר התיכון "עמל" במגמת אלקטרוניקה. בנעוריו, היה רונן חבר במועדון השיט בטבריה וגם במועדון הכדורסל בעיר והרבה להשקיע בתחומים אלה. בד בבד, היה חבר בתנועת "הצופים" ובמסגרתה גם הדריך.

בנובמבר 1979 התגייס רונן לצה"ל והתנדב לקורס טיס. הוא סיים את הקורס בשנת 1981 במגמת נווטי מסוקים, ושירת שלוש שנים בטייסת אנפות. במהלך מלחמת לבנון השתתף בעשרות פינויים וחילוצים של לוחמים מהחזית. בשנת 1984 עבר רונן לטייסת היסעורים והתקדם עד לתפקיד נווט בכיר. במסגרת שירותו בטייסת היסעורים השתתף רונן במבצעים רבים. חברו של רונן לשירות מספר, שרונן היה נווט מקצועי ביותר והשרה נוחות וביטחון בין אנשי הצוות.

כאשר השתחרר רונן משירות הקבע, בשנת 1986, החל בלימודים שבהם לא ידע שובע. הוא החל באוניברסיטה העברית בירושלים, בה למד מתמטיקה ופיסיקה לתואר ראשון. בד בבד עם הלימודים, הפיק תועלת מתחביב הטיולים שלו והדריך טיולים מטעם "החברה להגנת הטבע". עם סיום התואר הראשון המשיך רונן לתואר שני בפיסיקה והפעם, באוניברסיטת "בן גוריון" בבאר שבע. רונן, שנמשך לתחומי עניין רבים, המשיך ללימודי המשפטים, ואף סיים את הסטאז'. זמן קצר לאחר נופלו, היה אמור לגשת לבחינות בלשכת עורכי הדין. רונן גם כתב שירה, היה חובב תיאטרון ותכנן להמשיך ולהרחיב את אופקיו בלימודי ספרות והיסטוריה. יחד עם כל עיסוקיו אלה ועם עבודתו כמורה במכון לחינוך מדעי בתל אביב, הקפיד רונן על שירות המילואים שלו, ואחת לשבוע היה מתייצב לבצעו בדיוק ובמקצועיות.

בשנתיים האחרונות עבר רונן ללמד פיסיקה בכיתת המחוננים בתיכון מקיף ג' באשדוד. מנהלת התיכון בו לימד מספרת, שרונן הגיע ללמד מתוך אהבה ותחושת שליחות: "היה לו גוף גדול עם הרבה נשמה והוא ראה בחינוך ערך. הוא היה יכול לעבוד קרוב למקום מגוריו, אבל בא אלינו והתאהב בנו ואנחנו בו. הוא ראה חשיבות בטיפוח ובקידום תלמידים מתקשים, והיה אמור להתחיל ללמד גם כיתת הכוון".

תלמידיו של רונן מספרים, שהיה לו חיוך ביישני ולמרות השכלתו הגבוהה וכישוריו האזרחיים והצבאיים, היה צנוע והמעיט לספר על עצמו: "השיעורים שלו היו כיף. היה לו לוח זמנים משלו. היינו לומדים אתו ארבע שעות רצוף, בלי להרגיש שהזמן עבר. ההסברים שלו הפכו את הפיסיקה לידידותית, ברורה, מובנת. כשאמרנו שמשהו קשה, היה מניף את ידו, בצורה המיוחדת שלו, ואומר 'הכל קל' - וכך היה. התייחסותו אלינו היתה חברית, כאל בוגרים".

בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים. שני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב ושבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון נהרגו, וביניהם רונן, אשר עשה בקפידה, כמדי שבוע, את שירות המילואים שלו. בן שלושים וחמש היה בנופלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בטבריה. רונן השאיר אחריו הורים, שלושה אחים - מאיר, רמה ויורם, ואת חברתו לחיים - טלי.

משפחתו של רונן הנציחה את זכרו בתחנה לייעוץ משפטי חינם באוניברסיטת בר אילן, ובמלגה שנתית שניתנת לתלמיד משפטים על-ידי אוניברסיטת תל-אביב. רחוב הצמוד לבית משפחתו של רונן בטבריה נקרא על שמו, "דרך רונן". בבית-הספר "ארליך", במגמת תקשורת בית-ספרית, נפתח אולפן רדיו על שם רונן "רוננפון".

מלבד בני משפחה וחברים נדהמים וכואבים השאיר אחריו רונן את תלמידיו שאהב אהבת נפש והם השיבו לו אהבה. תלמידיו של רונן מספרים על ייחודו: כאשר הגיע בתחילת השנה והבטיח לתלמידיו שבתום השנה יאהבו פיסיקה, קיבלו התלמידים את הבטחתו בפקפוק שבמשך הזמן התבדה. לאחר מכן שאל רונן את תלמידיו מה המקום האהוב עליהם, והם ענו "שפת הים". ואכן, רונן לקח אותם לשפת הים, שם מדדו בצוותא את הרדיוס של כדור-הארץ. כך ידע רונן להעביר מאשר אהב אל האחרים.