סמל יוסף יוסי פיקסמן ז"ל

יוסף פיקסמן
הדלקת נר בן 24 בנפלו
בן סוניה ושלום
נולד בטבריה
בכ"ג בטבת תש"ט, 24/1/1949
שרת בחטיבת הצנחנים
יחידה: גד' 582
התגייס ב-אוגוסט 1967
נפל בקרב
בכ' בתשרי תשל"ד, 16/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: ציר טרטור
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: טבריה
הותיר: הורים, אח ואחות

קורות חיים

יוסף (יוסי) בן סוניה ושלום, נולד ביום כ"ג בטבת תש"ט (24.1.1949) בטבריה. הוא למד בבית הספר היסודי ממלכתי ד' בטבריה ובבית הספר החקלאי בפרדס חנה. אחר כך המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון "גליל" בטבריה, סיים שם כיתה י"א במגמה הריאלית ונבחן בחינות בגרות אקסטרניות.

יוסי היה טוב לב עוד מילדותו. לדברי מורתו, היה משתתף בשיעורים בערנות, כשהנושא עניין אותו. כבן הדור השלישי למשפחת חקלאים במושבה מגדל שעל שפת הכנרת, אהב מאוד חקלאות והיה קשור לטבע. עוד בזמן שלמד בבית הספר היה מסייע לאביו בעבודת החקלאות.

הוא היה חובב ספורט, בעיקר כדורגל, השתלם בקורס לשופטי כדורגל והיה חבר בארגון שופטי הכדורגל. כבר בגיל צעיר שימש כשופט כדורגל בליגות נוער ואחרי כן שפט גם בליגה ג'. במהלך אחד המשחקים ששפט בהם, במושב דישון, עלה אחד השחקנים על מוקש ויוסי בתושייתו מנע מהאנשים לנוע על המגרש ובסביבתו (שם הוטמנו עוד מוקשים) וכך הציל חיים רבים.

יוסי היה נטוע בשתי רגליו בקרקע המציאות. הוא אהב את החיים ואהב את הבריות. כילד אהב להשתתף במעשי קונדס ובתעלולים בכיתה. הוא לא ויתר על שום פגישה של חברים, ואף על פי שהיה עובד קשה משעות הבוקר המוקדמות, תמיד היה רענן ומלא שמחת חיים. היו בו אופטימיות וחיוניות רבה ובכל מצב לא איבד את חוש ההומור. הוא היה חבר נדיב, מבין ומכניס אורחים, וקיים קשרים הדוקים עם הרבה אנשים. לפני שגויס לצבא, עבד זמן קצר בבית ספר לילדים חרשים. הילדים אהבוהו והעריצוהו ולמרות שהיה חסר כל ניסיון, הצליח בעבודתו. הוא עשה כל עבודה שנדרשה, במהירות וביעילות.

יוסף גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1967 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה ובקורס מ"כים, נקבע תפקידו כמפעיל תול"ר והוא הוצב לגדוד צנחנים. במהלך שירותו השתתף בפעילות מבצעית בעזה ובמרדפים בבקעת הירדן, ובאחד מהם עלה עם רכבו על מוקש. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים בגדוד צנחנים כנהג.

לאחר שהשתחרר רצה לנסות ולחפש את דרכו, שהה חצי שנה בתל אביב אולם אהבתו לחקלאות ולנוף הכנרת גברה והוא חזר למגדל, ובמלוא המרץ והתנופה הצטרף אל אביו בעבודתו במשק. הוא שיפץ את הבניינים המוזנחים, שזמן רב לא גרו בהם, והתכונן לבנות את חייו שם. הוא הפך את "משק פיקסמן" שעל חוף הכנרת, למוקד פגישות ובילויים לאנשי יחידות שונות בצה"ל ולמשפחותיהם. לדברי חברו, יכול כל אדם לשוחח ולדון עמו ברצינות בענייניו והוא מצא עניין בכל אדם. בראשית ספטמבר 1973 היה שבועיים בטיול בחוץ לארץ.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הצטרף מיד ליחידתו ולחם איתה בחזית סיני. באחד הקרבות הוטל על הגדוד לפרוץ לצומת "טרטור-לכסיקון" ולטהר את ציר "טרטור". יוסי התנדב לצאת לסיור וביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), בקרב על ציר "טרטור" שבדרום "החווה הסינית", נפגע הזחל"ם שלו פגיעה ישירה באש האויב ויוסי נהרג.

הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בטבריה.

השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

משפחתו הנציחה את זכרו של יוסי במשק על שפת הכינרת, אשר כה אהב, על ידי אבן בזלת מרמת הגולן בית הספר הממלכתי ד' בטבריה, שבו למד, הקים לוח הנצחה משותף ובו נחקקו שמו ושמות תלמידים אחרים שנפלו במלחמה.