סמ"ר צחי דאלי ז"ל

קורות חיים

בן שולמית וששון. נולד ביום י"ז באייר תשל"ג (19.5.1973) בפתח-תקוה. כשהיה צחי בן שנתיים, עברה המשפחה להתגורר בעפולה ואחר שנה קבעו מקום מגוריהם בטבריה.

צחי למד בבית-הספר היסודי "ארליך" ובבית-הספר התיכון המקצועי "עמל" במגמת מכניקה. נער עליז ותוסס, שאהב את החיים. היה פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד והרבה לשחות ולגלוש בים. אהבתו הגדולה היתה האופנועים. בבית-הספר התיכון הכיר חברים רבים ועם ארבעה מהם יצר חבורה שכונתה ה"חמישה", יחד עשו הכל.

בתחילת חודש אוגוסט 1991 גויס צחי לשירות חובה בצה"ל. אחיו הבכור אייל שירת אותה תקופה בחטיבת גולני וצחי בחר ללכת בדרכו. הוא סיים טירונות ארוכה וקשה והמשיך מסלולו הקרבי בקורס מ"כים בחי"ר. בסיומו קיבל דרגת רב"ט, נשלח לשרת בגדוד "ברק" ויצא עם הגדוד לאימונים ולפעילויות מבצעיות על גבול לבנון.

צחי אהב את הצבא, בעיקר את הפעילוית המבצעיות. היה גאה מאוד להיות לוחם. על אף שלא היה בחור דתי, תמיד לפני יציאתו לבסיס היה מדליק נר ומברך את ברכת הדרך. בהמשך שרותו הועלה לדרגת סמל. חבריו בפלוגה סיפרו, כי צחי היה בחור שקט, צנוע, אפילו ביישן מעט... אך עם בטחון עצמי, השתלב נפלא בפלוגה. התגלה כלוחם אמיץ ןהתנדב לכל משימה. לצחי היו קשרים קרובים וחמים עם בני משפחתו. הוא גילה דאגה רבה לאימו, אישה לא בריאה. כשהגיע לחופשות מהצבא, חזר אל העגילים הגדולים, השרשראות והבגדים הזרוקים.

ביום ב' באלול תשנ"ג (19.8.1993) נפל בקרב בלבנון. צחי יצא עם כוח גולני למארב באזור הכפר אל פארש ברצועת הביטחון בדרום לבנון. הכוח עלה על מטען רב עוצמה ושבעה חיילים נהרגו.

צחי הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בטבריה. הותיר אחריו הורים, אח אייל, ואחות מירית. בן עשרים היה בנופלו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמ"ר.

שר הביטחון דאז, יצחק רבין כתב למשפחה: "צחי היה לוחם למופת, נכון לכל משימה בכל עת. תמיד נתן כתף וסייע לחבריו. אהוב על חבריו ומפקדיו וזכה להערכה כנה מהסובבים אותו".

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אנחנו אבדנו את צחי, שהיה בין טובי לוחמינו... צחי נפל תוך מילוי תפקידו בהגנה על ישובי הצפון... אנו נמשיך ללכת באותה המסירות שאפיינה כל כך את בנכם ונמשיך להגן על ביתנו וילדינו...".

בני המשפחה הנציחו זכרו בספר תורה מהודר על קלף לא משוח, שתרמו לבית-הכנסת בשכונה נווה שלום בטבריה.

הזמר גידי שמור כתב לזכרו שיר "מלאך בלבן", ומתוך השיר - "...איך זה פתאום אינך עוד איתנו?/ צחי שלנו מלאך בלבן לעד תשאר חרוט בלבנו/צחוק נעורים כאילו עוד כאן. /איך זה פתאום אינך עוד אתנו?/ צחי שלנו מלאך בלבן/ לעד תשאר חרוט בלבנו/ צחוקך יהדהד ושמך ינוגן".

משפחתו הכניסה ספר תורה על שמו לבית הכנסת "נווה שלום" בטבריה. כמו כן הוקם לזכרו חדר בתנועת הנוער העובד, הוצאו קלטות ודיסקים "המלאך הלבן" לזכרו, יצאה חוברת הנצחה, נתרמו ספרי תהילים לעילוי נשמתו, וכן התקיים משחק כדורגל בין נבחרת המשטרה לבין מכבי ת"א לזכרו.