טוראי יחיאל פדידה ז"ל

יחיאל פדידה
הדלקת נר בן 20 בנפלו
בן שושנה (רגינה) ואהליאב
נולד בטבריה
בי"א בתשרי תרפ"ח, 7/10/1927
התגורר בטבריה
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "ברק" (12)
נפל בקרב
בי"ד בניסן תש"ח, 23/4/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: צמח
באזור טבריה והעמקים
מקום קבורה: טבריה

קורות חיים

יחיאל נולד בטבריה ולמד בביה"ס העממי של חברת כי"ח (אליאנס).

לאחר שש שנות לימוד נאלץ היה הנער לנטוש את ספסל הלימודים, לבוא לעזרת אביו החולה ולשאת בנטל פרנסת הבית, לפי שהיה הוא הבן הבכור בבית.

זריז היה יחיאל ונאמן לכל תפקיד שהוטל עליו. משחש כנער שהוא יכול לסייע לחברי ה"הגנה" במילוי תפקידם, נרתם במלוא המסירות לתפקיד מקשר בין העמדות השונות. רגליו הקלות ותבונתו סייעו לו יפה למלא השליחויות המסוכנות, שהוטלו עליו לקשר בין עמדה אחת לרעותה. לא אחת הצליח להערים על החיילים הבריטים, שזממו לתפשו ונכשלו. הוא עבד תקופה מסוימת במשק אילת השחר, והתחבב על הממונים עליו. בערב מלחמת השחרור מסרו הבריטים את משטרת צמח על ציודה לידי הערבים. כאן התבצרו המרצחים הערביים ויצאו להתקפות על טבריה ועל ישובי עמק הירדן.

בערב פסח, בשנת תש"ח, התנהל קרב מר על כיבוש משטרת צמח מידי הערבים. בקרב זה האכזרי, נפלו שבעה בחורים בני טבריה וביניהם יחיאל פדידה. יחיאל היה ידוע בקרב חבריו בעוז רוחו ובגבורתו. בני משפחתו סיפרו, כי בטרם צאתו את הבית אל הקרב בצמח, אמר להוריו: "מוטב למות בשדה הקרב, מאשר להשחט בבית בידי פורעים ערביים". ואמנם, נפל יחיאל בקרב וחסם בגופו עם חבריו את הדרך לפורעים לשחיטת נשים וטף בבתיהם.

הובא לקבורה בבית העלמין בטבריה.