טוראי משה זהרוני ז"ל

משה זהרוני
הדלקת נר בן 20 בנפלו
בן שושנה-בלומה ויעקב
נולד בטבריה
בי"ט באדר תרע"ח, 11/3/1928
התגורר בטבריה
שרת בחטיבת גולני
יחידה: מפח"ט
התגייס ב-1948
נפל בעת מילוי תפקידו
בז' בניסן תש"ח, 16/4/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: צפת
באזור הגליל
מקום קבורה: נהלל
הותיר: הורים ושתי אחיות

קורות חיים

בן יעקב ושושנה. נולד ביום 11 במארס 1928 בטבריה. גמר את בית-הספר העממי בטבריה והתחיל ללמוד בבית-ספר תיכוני. היה חבר ואחר-כך מדריך ב"הנוער העובד" ופעיל בגדנ"ע. משנוסד בצפת בית-הספר המקצועי למכניקה עדינה ביזמת "התאחדות בני-הישוב", בתרומת משפחת גרין ובשותפות עם "הסתדרות העובדים", ראה הנער משה תפקיד חלוצי לעצמו להיות מראשוני התלמידים במוסד ולוחם למודרניזציה של חיי הציבור היהודי בעיר-המקובלים העתיקה, ברוח שאיפות ציבור העובדים. אחרי גמרו את בית-הספר נשאר לעבוד בבית-המלאכה שליד המוסד ביחד עם מספר חניכים ממשיכים. גם בכך ראה חובה חלוצית: תחת אשר צעירי צפת היו מהגרים לבקש את מזלם ועתידם בערים החדישות ובישובי השפלה ומרוקנים את עירם מכוחות נוער, אמר הוא לחולל את הפלא, שצעירים ממקומות אחרים יבואו להשתקע בצפת ולחדש את נעוריה. להגיגיו אלה נתן ביטוי ברשימות יומן. חיבב ספרות ומוסיקה והשתדל לחבבן גם על חבריו לשם יצירת חיי תרבות בעיר הרדומה. למשימות הללו שנטל על עצמו התמסר במרץ עז של לוחם צעיר.

בדבקותו הרבה לעיר שאמר לעצב את דמותה מחדש נשאר בה גם בחורף תש"ח, כשסיכויי תושביה היהודים היו קודרים ביותר בתוך הים הערבי העויין, ומובן שנמנה על מגיניה הפעילים והמסורים. במרצו הרב אמר ליסד עתון יומי בצפת, למען תהיינה ידיעותיו המהימנות תריס בפני שמועות הבהלה המתהלכות בעיר, ובינתים השתתף בהוצאות הפריודיות של "קול צפת", שהוציאה מפקדת ה"הגנה" המקומית. אך קודם לכל השתתף בעמידה על משמר הרובע היהודי בעמדת-המגן.

נפל ביום 16.4.1948. בלכתו לבקר חברים פצועים בבית-החולים פגע בו צרור-כדורים, שחדר לחדר-האוכל.

מאחר ואי אפשר היה להגיע לטבריה, מקום מגורי המשפחה, מפני שהעיר היתה מוקפת ערבים - הובא לקבורה בגינוסר. לאחר 19 שנים, הועבר לבית הקברות בנהלל, בעקבות המשפחה שגרה שם.