הוי אדמה
מה רבה אהבתי אלייך, אותך עבד בזיעת אפיו,
קומה תמירה, כתפיים רחבות, ידיים מוצקות וחזקות,
עניים בוחנות מבינות, ואוהבות, שתים אין ספור שתלנו בך,
אך את הטוב מכל בחרת לך לשכון בתוכך לעולמי עד,
ההמעטנו ממך רווחה?! ההיה עפרך כמה למיים?!
מה לך כי חשקת לרוות מדם יקירנו?! דמו זועק
מן האדמה: רוצה אני להמשיך ולנטוע, דעי אדמה כי הטוב
שבנינו נטמן בך, אנו לא נתנו, את לקחת, מה לך כי מיהרת
לקחתו? ולשנות חייו ואין מס' כלום לא יכולת לחכות?!
רב לך אדמה לא עוד, הן חמדת מזרועות אם ואב, אחים ורעים,
די לך כי שתית לשכרה, נישא בליבנו את הצו שמסרת לנו,
מאיר: עוד נבנה ונבנה, עוד נרבה ונפרח, וכולנו יחד חרש, בגאווה ובכבוד נישא את זכרך,
יהי זכרו ברוך
אחותו ג'קלין