יונתן (יוני) היה ילד טבע שאהב את הכנרת, בגיל 17 היה מציל בחוף האילנות ליד מגדל.
אמא נהגה להתקשר אליו לסוכת המציל - כאשר לא ענה ביקשה להגיד ליונתן להתקשר הביתה.
בערב כאשר הגיע הביתה, לפני הכל טרח להזכיר לאמא - אמא לא קוראים לי יונתן קוראים לי יוני.
ממשפט זה צמח השיר בו מכלול דברים המאפיינים את יוני:
מזכירה לי את עינך ירוק כחול,
לעיתים גועשת וסוערת כמו נעוריך.
נחשולי הדמעות מילוי כמעה את מיפלסך
כמה אהב יונתן לרחוץ ולצלול במעמקיך.
אמא אל תקראי לי יונתן תקראי לי יוני
יונתן המציל לחוף האילנות.
פלומת הזהב ושרירי הזרועות, בנוי לתלפיות,
משקיף אל הנוף.
אמא אל תקראי לי יונתן תקראי לי יוני
הרי הגולן ואשר העולם, הסוסיתא וואדי עמוד,
חסרים את כפות רגלייך יונתן.
אמא אל תקראי לי יונתן תקראי לי יוני.
בגרותך ובחרותך הביאוך עד גלי התיכון, הים הגדול
אשר אהבת לזכור.
ילד, מנהיג נערץ שנעלם בפאתי הלבנון.
אמא אל תקראי לי יונתן תקראי לי יוני.
חנה מועלם (אחות)