רחל וייס זילברמן ז"ל

קורות חיים

רחל, בתם של יפה שיינדל והרב יצחק שלמה זילברמן, נולדה בירושלים בי"א בסיוון תשכ"ב (12.06.1962). היא גדלה במשפחה גדולה וחמה בירושלים, בשכונת שערי חסד. בת להורים שהתמסרו כל חייהם לחינוך יהודי טהור.

רחל למדה בבית הספר לבנות 'בית יעקב', השייך לזרם הליטאי של היהדות החרדית. לאחר מכן המשיכה ולמדה שנתיים בסמינר למורות, ובסיום לימודיה לימדה בקריית טלזסטון.

בגיל 22 התחתנה והקימה בית לתפארת בשכונת רמות, היא הקדישה את עצמה כליל לגידול הילדים ולטיפול בבית. בעלה של רחל, אליעזר וייס, היה תלמיד ישיבה, והיא עשתה הכול בכדי להקל עליו בלימודיו.

לאחר הולדת אפרים, הצעיר מבין שלושת ילדיה של רחל, אחיהם של נתנאל ורפאל, עברה המשפחה להתגורר בטבריה על מנת להקל בעול הפרנסה, ולצורכי לימודי הבעל שם. רחל דאגה לסדר את הדירה, ובהקדם האפשרי החלה לעבוד בהוראה בבית הספר 'בית יוסף', בשיכון ג' בטבריה.

ביום ראשון לפנות ערב, כ' בחשוון תשמ"ט (30.10.1988), נסעו ארבעה בני משפחת וייס, האם ובניה, באוטובוס אגד קו 961 מטבריה לירושלים. הם היו מוזמנים לאירוע משפחתי. במבואות הצפוניים של יריחו המתין לאוטובוס מארב של שלושה מחבלים, שאילצו את האוטובוס להאט בנסיעתו, וזרקו לעברו שלושה בקבוקי תבערה. האוטובוס החל לעלות בלהבות והנוסעים נמלטו.

רחל ניסתה לחלץ את שלושת בניה, וכך ניסה גם החייל דוד דלרוזה, אך ללא הצלחה. האם ושלושת ילדיה ניספו באוטובוס. החייל, שמת מכוויות לאחר חודש וחצי, סיפר מיד לאחר הארוע כי שמע את רחל קוראת "שמע ישראל". כלומר, רחל בחרה להישאר עם ילדיה וללכת עמם אל מותה.

רחל הייתה בת 26 במותה. הובאה למנוחות בהר הזיתים בירושלים, לצד שלושת ילדיה.

בני משפחתה, ידידיה ואוהביה של רחל תיארוה כאישה אצילת רוח, בעלת חסד ועדינות נפש; אישה שחן וטוהר היו נסוכים על פניה מקטנות, שהחוכמה והתבונה היו נר לרגליה, שבכל צעד ושעל פניה היו לעזרת הזולת ובכל פעליה קידשה שם שמים. על רחל נאמר כי הארץ רעשה נוכח מותה של קדושה זו, וכי דמעות כים נגרו מהמוני האנשים שליווה בדרכה האחרונה; שזו הייתה צרת כל עם ישראל.