רבקה אזערי ז"ל

רבקה אזערי
הדלקת נר בת 14 במותה
בת אסתר ויצחק זאכי
נולדה בתרצ"ד, 1934
התגוררה בטבריה
נהרגה בפעולת איבה
בי"א בתמוז תש"ח, 18/7/1948
מקום אירוע: טבריה
באזור טבריה והעמקים
מקום קבורה: טבריה - ישן
הותירה: הורים ושבעה אחים ואחיות

קורות חיים

רבקה, בת אסתר ויצחק זאכי, נולדה בשנת תרצ"ד (1934) בטבריה. עד 1947 גרה המשפחה בעיר העתיקה של טבריה, שם גרו יהודים וערבים. במאורעות 1947 פונו התושבים היהודים מן העיר העתיקה ומשפחת אזערי - ההורים, שבע בנותיהם ושני בניהם - עברו לבית בשכונת מימוניה.

רבקה היתה נערה עדינת נפש ויפת מראה. בלונדינית, בהירת מראה ולה עיניים כחולות, דמתה מאוד לאימה אסתר.

לאחר שיחרור טבריה ביום 18.04.1948 ובריחת תושביה הערבים שקטה העיר. גם כאשר התחוללו, לאחר הקמת המדינה, קרבות קשים באיזור הכנרת ועמק הירדן נגד הצבא הסורי הפולש לא נפגעה טבריה. אולם ביום י"א בתמוז תש"ח (18.07.1948), שהיה היום האחרון לקרבות "עשרת הימים" שהיו בארץ מאז תום ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ב- 08.07.1948, הגיעו אל מעל טבריה כמה מטוסים סוריים ובשתי גיחות הפציצו את העיר.

בהפצצות נהרגו 3 אנשים, בהם הנערות האחיות רבקה ושושנה אזערי. שתיהן יצאו עם אחותן מהבית למבנה סמוך שנחשב מקלט, ובדרך ספגו פגיעת פצצה ישירה לעיני הוריהן. שושנה נהרגה במקום. רבקה נפצעה קשה ומתה אחרי זמן קצר מאיבוד דם, כיוון שבהיעדר תקשורת מסודרת לא הגיעה בזמן עזרה רפואית. אחותן שולה ניצלה בדרך נס, כאשר מרפסת הבית נפלה עליה וגוננה עליה מהפיצוץ.

רבקה היתה בת 14 שנים במותה, הותירה הורים, אחים ואחיות. היא ואחותה הגדולה שושנה שנהרגה אתה הובאו למנוחת עולמים בבית העלמין בטבריה.

האסון פגע קשות במשפחה. האב, שהיה ידוע בטבריה כאדם קשוח וחזק, קרס מעומס האסון, סבל ממחלות קשות ונפטר בטרם זמנו. האם המשיכה את חייה תוך כדי מאבק הישרדות בכאב המר, שליווה אותה עד יומה האחרון.

המשפחה החליטה להנציח את זכר שתי הבנות, והסבה את בית מגוריהם להיות בית הכנסת של השכונה.