קורות חיים
עדי אביטן נולד בעיר טבריה ביום ז' בטבת התש"מ, 27 בדצמבר 1979.
בנם של ציפורה ויעקב אביטן, עדי הוא בן שלישי מתוך ארבעה בנים, אח לאבי, לאייל ולאסף. עדי נולד יפהפה ומקסים במיוחד ונבחר שמו: עדי, תכשיט.
עדי גדל לתוך למשפחה חמה אוהבת מאושרת ותומכת. ילדותו הייתה עטופה בחום ובאהבה ומלאת חוויות וטיולים משותפים בחוג המשפחה. אופיו הדינמי והאופטימי של עדי התגלה עוד בהיותו בגן, זריז מעש ומחשבה ובעל כושר מנהיגות טבעי.
כאשר אמא ציפורה כעסה על מעשי שובבות, הוא ידע לחייך, לחבק ולנשק, רוצה לומר "אמא תעבירי אותה", כפי שלימים נהג לומר.
עדי למד בביה"ס היסודי "רעות " בעיר טבריה. בסוף ביה"ס היסודי כתבו עליו חבריו בספר המחזור "ילד חברותי ושובב שבענייני אש הוא פשוט כוכב, רוצה לגלות דברים חדשים ולפעמים גורם לפיצוצים מרעישים, אבל לא נשכח שהוא ילד חמוד ויפה וכך ייזכר בליבנו לעד. עדי, תמיד היה ויהיה אותו ילד חמוד שאוהב לנסות הכל: אוהב בנות, אוהב לחיות ולוקח את החיים בקלות. חבר טוב לכולם, שאוהב תמיד לעזור".
עדי המשיך את לימודיו בתיכון "מקיף עמל" בגליל. בתקופת התיכון עדי בלט בדינמיות ובאקטיביות שלו, סחף אחריו חברים למעשי קונדס ושובבות שעל פי רוב התקבלו בסלחנות ובחיוך.
עדי ילד חברותי, פתוח וחם, יצר קשר מידי עם בנים ובנות. קשר זה יצר חבורה מגובשת ומלוכדת. במקביל, עדי ידע להיות רציני כשמלא את חובתו והתנדב למשמר האזרחי העיר ותרם חלקו לקהילה.
עוד בהיותו נער עבד עדי כסדרן ומסריט בבית הקולנוע היחידי בעיר - "יד שטרית" (עדי נהג לומר "אני גם רואה סרטים והצגות ומקבל שכר..."). מקום זה יצר מעגל נוסף של חברים וחברות וכאשר פקד אותנו האסון החברים המשיכו לפקוד את ביתנו וללוות אותנו בנאמנות עד היום.
עם סיום לימודיו ב- 1998 התגייס עדי לצה"ל. וביקש להגיע להנדסה קרבית בעקבות אחיו הגדול. עדי אהב את הפלוגה ואת השירות הצבאי ודיבר המון על החברים בפלוגה בה שירת. עדי, ידע לשלב בשירותו הצבאי גם בילויים, טיולים והנאות ובמקביל התגלה כחייל רציני ואחראי שהבין את גודל אחריותו בפלוגה.
בכל פעם שעדי פגש את חיילי הגדוד ברגילות או בחופשות השבת בטבריה ידע עדי להזמין את חיילי הגדוד ללינה או לאיזו ארוחה חמה בביתנו.
ב- 30 בספטמבר 2000, ערב ראש השנה התשס"א, עדי הגיע לחופשה בביתו לחגוג את החג עם הוריו אחיו וחבריו. היה זה ביקורו האחרון.
איש לא ידע לומר לנו כי לא נשוב לראותו עוד.
בשבת ח' בתשרי התשס"א 7 באוקטובר 2000 יצאו סמ"ר עדי אביטן ושני חבריו למשימה מבצעית בגזרת הר - דב בגבול הצפון. בשעה 12:40 הגיעו החיילים לאזור חוות שבע"א, שם הופעל מטען צד רב עוצמה, ומקביל הופעלה אש והפגזה ארטילרית והפעלת טילי סגר ואש מנשק קל על גיפ הסיור ולאורך כל הגזרה על ידי אנשי החיזבאללה. סמ"ר עדי אביטן ז"ל, סמ"ר בני אברהם ז"ל וסמ"ר עומר סואעד ז"ל ונחטפו לצידו השני של הגבול
בנובמבר 2001 צה"ל מכריז על עדי אביטן, וחבריו כחללים שמקום קבורתם לא נודע.
משפחות החטופים לא הפסיקו ולו לרגע לפעול להחזרת בניהם לתוך שטח מדינת ישראל. בעסקת חילופי שבויים עם החיזבאללה שהתקיימה.
ביום חמישי ו' בשבט התשס"ד 29 בינואר 2004 הוחזרו שלושת החיילים החטופים כחללי צה"ל שנפלו בקרב נערך טכס ממלכתי בהשתתפות ראשי המדינה וראשי הצבא, המדינה עצרה את נשימתה עת השיבה הבנים לחיקה.
ביום שישי ז' בשבט התשס"ד 30 בינואר 2004 הובא עדי אביטן לקבר ישראל בעיר בה נולד וגדל העיר טבריה.