יוסף אסולין ז"ל

קורות חיים

יוסף, בן עליה וחיים, נולד בטבריה בשנת תר"ס (1900), בן יחיד להורים שעלו ממרוקו. הוא למד בבית ספר יסודי ותיכון בטבריה.

בשנת 1918 נישא לתחיה שגדלה בבית הוריו מזה מספר שנים, מאז התייתמה. יוסף התמחה בסנדלרות ועבד כעצמאי. נולדו לזוג שבעה ילדים: חנה, מאיר, ציון, מרים, ישראל, יחיאל וחיים. מטבריה עברה המשפחה בשנת 1920 למסחה (כפר תבור), שם היה יוסף, שהיטיב לרכב על סוסים, פעיל באגודת השומר. בשנת 1926 עברה המשפחה לעפולה, שם המשיך יוסף בפעילותו הציבורית וגם פיתח מאוד את עסקו, היה לסנדלר של קיבוצי העמק.

בחודש יוני 1931 קרתה ליוסף תאונה בעת שיפוץ הבית והוא הפך למשותק ברגליו ונזקק לכסא גלגלים. מאז ניצל את כושר כתיבתו והיה לכותב בקשות וחוברות שעבד באזורי עפולה וטבריה. יוסף היה אדם אציל, בעל חוש הומור שלא עזבו גם כשעבר את התאונה, אדם שהרבה לסייע לבריות והצליח לעזור לפרנסת המשפחה למרות מצוקתו הפיזית.

לאחר שיחרור טבריה ביום ט' בניסן תש"ח (18.04.1948) ובריחת תושביה הערבים, שקטה העיר גם כאשר התחוללו קרבות קשים נגד הצבא הסורי הפולש בעמק הירדן. אולם ביום י"א בתמוז תש"ח (18.07.1948), ערב ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות, הופיעו מטוסים סורים ובשתי גיחות הפציצו את העיר. מן ההפצצות נהרגו שלושה אנשים, בהם יוסף. הוא עבד בעיר ובזמן ההפצצה היה בגן העיר, עקב נכותו לא הספיק להימלט למחסה, נפגע מרסיס פצצה ומת במקום.

יוסף היה בן 48 במותו, הותיר אישה, חמישה בנים ושתי בנות. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בטבריה.