יהודה שבתאי ענתבי ז"ל

קורות חיים

יהודה שבתאי, בן מרגלית ונסים ענתבי, נולד ביום ב' באלול תש"ג, (02.09.1943). הוא חי עם משפחתו בטבריה, בשכונת מימוניה.

תמונתו האחרונה צולמה בגן הילדים, שלושה חודשים לפני מותו.

כשפרצו הקרבות בתחילת שנת 1948, נדרשו בני השכונה לעבור למקלט, שהיה מול בית משפחת ענתבי (כיום בית-כנסת) כהגנה מפני הצלפים שצלפו בבתיהם. הדרך למקלט היתה רצופת סכנות וכללה רחבה באורך של כ- 15 מטרים שהיתה חשופה לצליפות הצלפים שעל החומה, מרחק 500 מטרים בקו אווירי. המשפחה, שגרה בבית מוגן יחסית, נשארה בביתה, עד לרגע שבו נוצר לחץ אדיר על המשפחה לעבור ללון במקלט בגלל פעולה שנערכה באותו לילה על ההר. המשפחה לנה במבנה גן הילדים ליד המקלט, שהיה אמנם מול הבית, אך במרחק רב ממנו.

בשחר יום שלישי 13.04.1948 יצאו בני המשפחה מהגן כדי לחזור לביתם. אחד אחד חצו את הרחבה בדרך הביתה, יהודה ואחותו בת השלוש עברו, כשלפתע יצאה אחת השכנות והודיעה שעליהם לחזור למקלט - מחמת פגיעות רבות. שני הקטנים חזרו על עקבותיהם - אל רחבת המוות.

יהודה נפל במרחק שני מטר מאחותו הגדולה שעמדה ליד המקלט. תחילה חשבו בני המשפחה שנתקל במדרגה, אך הנורא מכל קרה - הכדור פגע בו מתחת לאוזנו. אחותו זוכרת היטב את רגעי הזוועה - זעקות האימה של האם, הניסיון לעצור את זרם הדם והפרפור.

העזרה הגיעה מאוחר יותר והפעוט הובהל לבית החולים שוויצר, שם נקבע מותו, בד' בניסן תש"ח (13.04.1948).

הוא נלקח לקבורה היישר מבית החולים והובא למנוחות תחת אש שנורתה על בית העלמין, ללא ידיעת המשפחה - שנותרה ללא וודאות לגבי מקום קבורתו. בן ארבע שנים וחצי בלבד במותו.

על פי עדי ראייה הובא יהודה למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בטבריה, ליד קבר סבתו.

הותיר הורים ושלוש אחיות.