סגן אלכסנדר ספרא ז"ל

אלכסנדר ספרא
הדלקת נר בן 25 בנפלו
בן רבקה ויצחק
נולד בבולגריה
בי"ח בתשרי תרצ"ה, 28/9/1934
התגורר בניר בנים
שרת בחיל האויר
יחידה: ביס"ט
התגייס ב-דצמבר 1952
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"א בניסן תש"כ, 8/4/1960
מקום קבורה: כפר ויתקין

קורות חיים

בן יצחק ורבקה. נולד ביום י"ח בתשרי תרצ"ה (28.9.1934) בעיר רוסה שבבולגריה. אביו - אחד מראשי התנועה לחינוך עברי וציוני בארצו ומנהל בית-הספר העברי בעירו. באווירת בית לאומי זה בגולה ספג הילד את הכמיהה לארץ כשהשפה עברית היא שפת אמו. אחרי עלות המשפחה לארץ בשנת 1944 השתקעה ברמת-גן, והילד, שהיה בן עשר אז, נשלח אל בית-דודו בכפר ויתקין כדי להמשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי שם, אך לאחר שנה חזר אל חיק-משפחתו. בקיץ 1946 עקרה המשפחה מרמת-גן והתנחלה בכפר-חיטין, מקום שם נקלט הילד בחברת-הילדים והתבלט בשקדונתו ובחריצותו כתלמיד. אחרי סיימו את לימדיו נשלח יחד עם בני-כיתתו לבית-הספר החקלאי "מקוה ישראל", בו הצטיין בהישיגיו בלימודים ובעבודה והתמחה בכמה ענפים (גידול צאן, עופות וירקות). לאחר תקופה מסוימת הקימו חבריו גרעין והם קיוו לראותו בתוכם, אך בינתיים סיים את לימודיו ב"מקוה" ומתוך רגש של חובה שבלב חזר להוריו ולמשקם ופעילותו הורגשה שם מייד. מוסיקה הייתה אהובה עליו מאוד, כי בה ראה את החשוב שבכל מיני בידורים ולא זו בלבד השתתף בחידונים המוסיקליים השבועיים ב"בקול ישראל" אלא גם זכה בכמב מתחרויותיהם.

כעבור שנה (בדצמבר 1952) גויס לצה"ל - ובסופו של דבר הגיע לדרגת סגן. מתחילה הוצב לחיל-התותחנים, אלא שחיל-האויר קסם לו ולפי בקשתו הועבר אליו. את הקורס סיים בהצלחה ונעשה מדריך באותו בית- ספר שבו למד. אבל משתמה תקופת-שירותו חזר למשק-הוריו למרות הפצרות-מפקדיו. מייד נבחר להנהלת-הכפר, נעשה אחראי לענף-הצאן ואף ריכז את הדרכת-הנוער במקום. בינתיים פרצה מערכת סיני והוא השתתף בה בקרבות-אוויר. עד כה ועד כה החליטו אלכסנדר וחברתו (בת-המשק) להקים לעצמם קן ומשק משלהם ולאחר זמן מה עבר למושב ניר-בנים - ותודות לחריצות שניהם התחיל משקם לעלות ולשגשג. אף כאן היה פעיל בחיי-המקום ונבחר לוועדת-התרבות: פעיל היה בחוג הדמרטי ובמקהלה וגם אירגן חוג למוסיקה שהתאסף בביתו (הוא עצמו היה מחלל בחליל). אך גם בימים ההם לא נטש את רעיון הטיס וכשהוצע לו לצאת לגאנה לשנתיים כדי לשמש שם כמדריך בבית הספר לטיס (במסגרת המשלחת של חיל האוויר הישראלי) קיבל את ההצעה ברצון. בראשית 1960 יצא לשם עם משפחתו וקיבל להדרכתו קבוצת-חניכים מבני-המקום. הוא שהצליח להעלות לאוויר את הטייס הראשון בטיסת "סולו" בתולדות המדינה הצעירה. חניכיו אהבוהו על התורה שהיקנה להם ועל יחסיו האנושיים אליהם; כן היה מקובל על בני המושבה הישראלית שבמקום.

ביום י"א בניסן תש"ך (8.4.1960) נפל בשעת מילוי תפקידו, כעבור ימים מספר הועלה ארונו לארץ עטוף בדגל-הלאום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר- ויתקין. הניח אשה וילד. קציני חיל-האוויר הישראלי בגאנה הוציאו חוברת (באנגלית) על ימי-בראשית של בית-הספר לטיס שם והיא מקודשת לזכרו (ולזכר הצוער סרקודי שנפל עמו). במלאת שנה לנפלו הופיעה חוברת לזכרו בשם "אלכס".