אלבום תמונות
היום לאחר שבעה חודשים מאז שעזבתנו אני אוזר אומץ
וכותב את אשר בליבי עליך. עד היום לא היה לי את האומץ הנדרש ממני לכתוב.
כאשר אבא צריך לכתוב משהו על בנו שעזב אותו לעולמים ליבו נצבט המילים נעלמות והלב ממאן להאמין ולהוציא מקירבו את האמת הארורה ולצעוק לכל העולם את אשר איבדתי. ואכן בן יקר, עזבת אותי עם לב כואב.
כאשר אני צוחק או מתנהג "בכאילו" הכל בסדר של "עולם
כמנהגו נוהג" אולם אין לאף אדם מושג את מה שאני מרגיש בתוך תוכי כיום.
אבי נפטר לפני כשלוש שנים ואותו אהבתי מאוד (שמך קרוי על שמו) אולם ראה זה הפלא, אפילו דמעה לא ירדה מעיניי עד היום. ואילו לאחר שאתה החלטת לעזוב אותי לתמיד אינני מפסיק לבכות.
אימך ביקשה ממני לכתוב מספר מילים לחוברת שתיקרא
על שמך "אבי כהן" ואני הייתי בדילמה קשה אם לכתוב
בחוברת זו עליך, וכל שיש בליבי הייתי מעדיף לשמור לעצמי בלבד וללא כל שותף.
את הכאב הייתי רוצה לשמור לעצמי וזאת כדי שכל הזמן
אתה תהיה לידי גם כשאני יודע שאינך יכול להיות איתי.
אני רוצה לומר לך בני יקירי אבי שעזבת אותי דווקא
שכל כך רציתי שתהיה לצידי כי הפכת לאדם בוגר שעומד להינשא ורציתי חבר אמיתי שיהיה לצידי לטוב ולרע.
לסיום אומר לך יקירי שעם עזיבתך השארת משקע מאוד
ברוחי ובגופי ואינני יודע אם אי פעם ירפא משקע זה, למרות
שהייתי מעדיף שישאר איתי לנצח וכך אדע שאתה תמיד
תישאר לצידי.
אוהב אותך
אבא