קוים לדמותה של עליזה מזרחי ז"ל חיילת מ.א. 113288 שנהרגה במלחמת השחרור והיא רק בת 20.
קשה מאוד ממרחק של 43 שנים לחזור ולדייק דברים שהם עדיין מכאיבים.
עליזה ז"ל זכורה לי כנערה חביבה, נאמנה, אחראית, עם שתי גומות חן, עינים שחורות בורקות וכולה אש עצורה.
עליזה עבדה כמזכירה בסניף דבר, בנוסף היתה ספרנית בספרית הרמב"ם שהיה צמוד לקולנוע "אביב" כמו כן היתה חברת מקהלת מועצת פועלי טבריה (אהבה וידעה מאוד לשיר) חב' ב"צופים" ב"הגנה" וכ"ז בקרית שמואל ולא באיזור מגוריה משום מה.
אעמיד אותכם על טעותכם עליזה ז"ל לא נהרגה בשחרור טבריה למרות שהשתתפה בה, הפתק המצורף מוכיח זאת. מכ"ט בנובמבר היינו מגוייסות לסירוגין לקשר בעמק הירדן במאי יצאנו סופית לעמק ושם שרתנו בקשריות אלחוט ודיבור, לימים התברר שהחטיבה נקראת "גולני" והגדוד הוא 12, תוך כדי הקרבות הועברנו לגדוד 15. ברגיעה קצרה שהיתה יצאנו לשיט קצר על הכנרת ומטוס סורי שהגיח עלינו ירה ללא רחמים קפצנו מהסירות והתפזרנו במטעי הבננות, בדיעבד התברר שהמטוס עקב אחרי הקבוצה של עליזה ז"ל וירה ללא הירף.
למחרת בבוקר נלקחה לביה"ח הסקוטי "טורנס" ושם נקבע כי עקב קפיצה לא נכונה נפגעה ויש לשחרר אותה מהצבא, היא התנגדה (צבא של אז) ואז הועברה לפיקוד צפון. בכב' טבת תש"ח נסעה על אופנוע מהפיקוד לביתה בטבריה קרתה תאונה (הנהג ידוע לי) והיא הועברה דחוף לבי"ח 10 בחיפה. לכשנודע לנו לי ולבעלי ז"ל הגענו מיד לביה"ח, אך הרופא אסר עלינו לראותה, הבטיח שמצבה קל ונוכל לשוחח איתה יותר מאוחר. היא מתה על שולחן הניתוחים.
עליזה, לא זכית לראות את סופה של אותה מלחמה, לא לפרוח ולהפריח, ועל כך אזכרך תמיד באהבה, היית לי ידידה טובה.
ת.נ.צ.ב.ה.
ירדנה הלוי (בן-קיקי)