אברהם...ילד...נער...
גבר צעיר בראשית צעדיו,
תמיד ארש קול טוב על פניו
ואהוב על כל מכריו.
משפ' קנטרוביץ:
אבא, אמא, אברהם ז"ל עצמו,
הוו עולם בפני עצמו,
שמחים ומאושרים להיות יחדיו.
אברהמל'ה ואמו היו "חברים"
קשה לתאר זאת...אידיליה...
כל פרט קטן היה מספר לה.
לא חלף יום מבלי שתכתב לו מכתב,
תטלפן אליו או תשלח סתם חבילה
עם הדברים שאברהמל'ה שלה אוהב.
מעיין הספורים על אברהמל'ה שלה
אף פעם לא תם,
היה צריך לראות את האושר
הנסוך על פני האם מלאת התקוות
כשהביאה עמה מדי בקר מטען חדשות
מאברהמל'ה שלה הנמצא אי שם.
אך לפתע...זה קרה כחלום...
הגורל האכזר קרע את הכבלים,
אבי לא ישוב עוד כתמול שלשום...
איננו...
ו...פניה, האם ממאנת להשלים,
שבכל זאת אברהמל'ה שלה
לא ישוב יותר הביתה...
ידידת המשפחה
וחברה לעבודה
אלישבע