הוא היה ותיק ממני על ספונה של אח"י "אילה", כאשר קיבלתי את המחלקה ממפקדו הקודם של אבי במאי 1966 הוא חווה את דעתו על כל אנשי הצוות שהעביר לפקודתי. את אבי הוא ציין כאחד המוכמים הצעירים המבטיחים בעל רמה מקצועית גבוהה, שקדן ומסור לעבודתו ובעל רצון עז להתקדמות. כעבור זמן קצר הספקתי להכיר אותו ונוכחתי לדעת שהוא מתבלט יותר מחבריו מאותו מחזור בתכונותיו הטובות. את כל התפקידים שהטלתי עליו מילא לשביעות רצוני המלאה תוך גילוי יוזמה במרץ ובלהיטות.
בעקבות הצלחתו בתפקידיו הוא התקדם מהר והטלנו עליו אחריות גדולה יותר מאשר על חבריו מאותו מחזור. יעצתי לו להתקדם במקצועו והוא גם עשה זאת. עבר בהצלחה מבחני שלב ב' וקיבל תפקיד של סמל משמרת.
בקרב עם הסטרים אחרי מלחמת ששת הימים לקח אבי חלק פעיל. הוא עבד במכשיר הקשר והעביר את פקודותיו של המפקד באלחוט על הסטרים שלנו. הוא היה מלא שמחה כאשר התגברנו על הסט"ר וטבענו אותו. היה גאה מאוד על שלקח חלק בקרב ימי וגם ניצח. ביום הגורלי כאשר נפגעה המשחתת ע"י 2 טילים, היה אבי פעלתני מאוד והשתוקק לעזור ככל יכולתו במאמצים להתגבר על הליקויים ולהקים קשר עם החוץ.
בפעם האחרונה ראיתי אותו ניצב בחל הגבוה ביותר של הגשר ומעביר למפקד האוניה את התוצאות בקשר שהשגנו ומוסר לי חזרה את הוראות המפקד. אחרי שניתנה ההוראה לנטוש את האוניה, ירד וכנראה נהרג ע"י ההתפוצצות התת מימית. לא אוכל לנחם אותך באבלך הכבד. גם עבורי אבי היה אבדה של חייל טוב ואהוב, אנו נזכור אותו תמיד כאחד מגבורי השייטת אשר נפל בזמן שהיה בתפקיד הקשה והחיוני של שמירת גבולינו הימי.