סמל אברהם קנטרוביץ ז"ל

פניה ובעלה עלו ארצה בה' אפריל 1947 אחרי השואה ובעיצומה של מלחמת השחרור. השתכנו בקבוץ "שער הגולן",כאן נולד אברהם. אחרי שהקבוץ נכבש ע"י הסורים עבר הזוג עם בנס אברהם לחיפה למשך כ-3 שנים וחזרו לעמק הירדן, הפעם לעיר הכנרת טבריה. את הילדות המאושרת עובר אברהם מגן הילדים לבית ספר יסודי ותיכון, תלמיד שוקד על למודיו ומצטיין בהתמדה, הבנה ואינטליגנציה גבוהה. את שעותיו הפנויות מחלק בין פעילות ב,צופים, וטיולים בחיק הטבע.כל פרח קרא בשמו והכיר כל שביל שהובילו למחשבות של אין סוף אודות יומיו של הטבע.
בהיותו אחד ממעילי ומדריכי שבט הצופים וצופי ים בעירו טבריה, התגבשו נסיותיו ושאיפותיו לגיוס לחיל הים. היה גם כתב בעתון תנועת הצופים "היה נכון". היה בעל רצון עז ותמיד שאף להשיג את המקסימום.
שאיפתו להשיג את מירב התוצאות התבטאה גם בנכונותו לעזור לזולת. היה תמיד מוכן להחליף חבר בתורנות. יתכן שאהבת האדם שהיתה ממונה בלבד המריצה אותו להכיר את נפש האדם ועל כן התגבשו אצלו השאיפות ללמוד בעתיד קרימינולוגיה. בשטח זה הצטייד בחומר קריאה רב, חדרו היה גדוש ספרות מקצועית.
היה שוחר בבסיס חיל הים, עבר בהצלחה ובהצטיינות קורסים של מפקדי כתות בחיל רגלים וקורסים מקצועיים עד שהגיע לדרגתו אחראי על המכ"ם במשחתת "אילת". את העולם הגדול הכיר בהפלגת המשחתת "אילת" לצרפת ליוון בשנת 1966.
אחרי שקצר שבחים מפי מפקדיו על מסירותו לתפקידו ודבקותו במשימה מחליט להתקבל לקורס קצינים. עובר בהצלחה בחינות כניסה וממתין למועד פתיחת הקורס.
עם זאת נמנע אברהם להתבלט ולהתפאר בהישגיו. הוא היה מופנם, מאופק, צנוע, שליו, כן ביחסיו לזולת מתוך שיקולואינו מאבד את עשתוניותיו. מסירותו להוריו ולאחותו לא ידעה גבול. את אהבתו לבית ולמשפחה ביטא בטלפונים קצרים מידי יום בהיותו על החוף ובכתיבת מכתב מידי יום, מתנות לימי הולדת וחגים.
משחתת "אילת" נפלה קרבן לטיל האויב ובין 21 הנופלים מבין 200 אנשי הצוות נספה אברהם ביום שבת - 21.10.1967.
בטבריה נערכה הלוויתו בהשתתפות המונים שלא היתה כדוגמתה, בטקס צבאי מלא הובא לקבורה. הארון הובל על משאית צבאית מכוסה בדגל הלאום בליווי משמר כבוד של חבריו לנשק. המונים התאספו על יד גן העיר. בראש מסע ההלוויה צעדה יחידה חיל ותלמידי בתי הספר. בכניסה לבית העלמין הספיד הרב הראשי של טבריה הרב רפאל הכהן קוק, שאמר כי על אף האיסור להספיד בחול המועד הוא מתיר להספיד את המנוח משום שמת מות קדושים בנפלו על הגנת המולדת. אברהם היה זכור לרב קוק מיום היותו לבר מצווה בהופעתו המרשימה בעת עלייתו לתורה בבית הכנסת. ליד הקבר הפתוח הספיד אותו רב צבאי ונאמרו פרקי תהילים. חבר משק "שער הגולן" נשא דבריו על עבר ההורים והזכיר את התקופה בה נולד בנם אברהם בן משק "שער הגולן". בבכי מר אמר אביו של המנוח קדיש ובין היתר אמר בקול חנוק: "הייתי אחד ממגיני סטלינברד שם נפצעתי ועתה נהרג בני ע"י כלי משחית מתוצרת אותה המדינה שעליה הגנתי בגופי".
עם סתימת הגולל נורו 3 מטחי אש.