כך היה אותו יצחק מרקו.
את הצער תמיד דחק
לימודיו חיש קל סיים
והחליט משפחה לקיים.
אז הגיע לטבריה
והחליט בה להשתקע
המצב הכלכלי אילץ
למצוא עבודה ולפרנס.
למשפחתו ידע מסירות
נכונות וגם צניעות
בעבודתו ניחן ברצינות
הקרבה ואחריות.
ילדים גדלנו שלושה
שני בנים אחת ילדה
ושלווה כשובך יונים
השכנים בו מקנאים.
לצבור היה מוכר
זה אותו בחור נהדר
להערכה תמיד זכה
לזולת נתן עזרה.
אך אי שם בכיפור
על אותו שלג צחור
שם קרה אותו אסון
בפיסגת הר חרמון.
כך נגדע אדם חביב
ונשאר עצוב סביב
וזכרו של המכובד
לכולם זכור לעד.
ג'ולי מרקו
אשתו.