טוראי אפרים-זלמן מרגלית ז"ל

לזכרו- מפי המשפחה
זלמן השתייך עוד בפולין לתנועת נוער ציונית, עלה ארצה עם אימו, האב נפטר עוד קודם בפולין. גר ברחובות ועבד במפעל פרי-פרי לעיבוד פרי הדר.
היה פעיל מאוד בהגנה: באימונים, בשמירה בעמדות, בסיורים וכו'. לאחר שהתחתן עם בת טבריה עבר להתגורר בטבריה. היה פעיל בטבריה באגודת "בני ברית", עסק במתן בסתר ובגמילות חסדים בכל הצורות, במיוחד היה קרוב לליבו גורלן של אלמנות צה"ל.
בחנותו לדברי הלבשה נתן במיוחד להם סחורות בהקפה וביחוד אם רצו להנשא בשנית:"שרק תסתדרי, בודאי יהיה לך כסף, תבואי ותשלמי ןבינתיים קחי את הסדינים ומה שאת צריכה". לא פעם כאשר המזומנים לא היו מצויים בכיסו הלך ולווה אצל אחרים, כדי להביא כסף לגמילות חסדים לאיזה נזקק. תמיד רכש אמון לבני אדם וכבוד לרעהו. כך גם כולם החזירו לו אהדה וכבוד. ההערכה כלפיו באה לידי ביטוי כאשר אחרי ארונו הלכו לא רק שכניו ומקרב ותיקי טבריה כי אם "כל המעברה".
הובא למנוחות עולמים בטבריה. היה איש משפחה מסור, את הנאתו הגדולה ושלוותו מצא בקריאת ספרים רבים בפרט ספרות יפה.
לזכרו תרמה המשפחה מנורה עם ציון שמו לבית הכנסת בו התפלל, בית הכנסת של חסידי סלונים.