אברהם נולד בשנת 1948, בן בכור למשפחת טויזר, עלה לארץ בגיל 8 שנים בשנת 1956.
הוא אהב ללמוד, היה נער מבריק ביותר ניחן באינטליגנציה מרובה ובכושר הסתגלות מהיר.
כשהגיע לארץ קלט את השפה העברית בקלות מרובה, שגרמה לאי אמון בעובדת היותו עולה חדש, התקרב רק לחברה טובה ועזר לעולים חדשים להקלט בארץ.
הוא למד במרום ציון בירושלים וסיים את לימודיו בכפר הנוער.
בצעירותו למד במושב לכיש לאחר "שדילג" - כיתה הגיע לביה"ס תיכון במרום ציון, שם למד שנה וחצי. הוא היה תלמיד שקדן ואחראי ביותר וזה ניכר בהתמנותו לראש ועד בכיתתו. לאחר מכן עבר לכפר הנוער ולמרות שבבית ספרו הקודם לא למדו כלל כימיה, הצליח לגשת לבחינות וסיים בהיצטיינות.
מוריו וחבירו מספרים שתמיד היה הראשון בכיתה, היה בקיא בשפות רבות: אידיש, רומנית, צרפתית, ערבית, ועברית.
בכל מקום בו נראה אברהם נראו גם ספריו, חבריו כינו אותו "המלאך" בשל עזרתו להם בלימודים.
בראש מעייניו היו הלימודים והעזרה לזולת מעולם לא התעצל לשבת עם חבריו עד שעות הלילה המאוחרות במטרה לקדמם בלימודיהם.
בכפר הנוער הדתי סיפרו שפעם עזר להמליט פרה לאחר שכולם פחדו ונרתעו ממנה ולאחר מעשה כששאל אותו המנהל האם לא פחד ענה: "שגם היא יצור חי". שכניו ביקשוהו באמצעות אימו שיעזור לילדיהם בלימודים תמורת תשלום, אך הוא סרב לקבל את הכסף באומרו אני מוכן לעזור ללא תשלום זו היתה אהבתו לעזור לזולת.
אברהם היה ילד טוב, והיה לו כבוד רב להורים, עזר לאימו בסידור הבית ודאג לבריאותה. נהג להעביר את מה שלמד בבית ספרו לאביו מאחר שהאב למד רק תורה, עזר לאחיו ולאחיותיו בלימודיהם ובהכנת שיעורי הבית.
בשל היותו בן בכור מילא את תפקיד אביו, ועזר בחינוך אחיו ואחיותיו. נהג לומר לאביו: "אבא אני רוצה שכולנו נהיה ביחד".
אברהם רצה לממש את חלומו להיות מהנדס, עורך דין, אך דחה זאת לטובת הגנת-המולדת והקדים את שירותו הצבאי.
בהיותו בין-16 סיפר להוריו על רצונו להתגייס לנחל עם חבריו אולם בסופו של דבר בחר להתגייס לחיל-הים.
הוא נפגע באימונים בתירונות כשבעה חודשים לאחר תחילת שירותו הצבאי.
יהי זכרו ברוך!