נתברכה טבריה ביפי נוף וצעיריה נתברכו ביפי נפש, אהבת מולדת ואהבת עירם.
זכיתי ונטלתי חלק במלחמת העצמאות במחיצתם ובראשם של בני טבריה, אמיצים אלה אשר יעקב נמנה עליהם.
נפשו של יעקב דמתה לכנרת בה טבל ולחופה גדל; בשוקטה, רכה היא, מימיה צלולים ופניה מחייכים, ללא כחל ושרק, אך יפה עד כדי להדהים.
רוגזו של יעקב, אם בא - בשל עוול בא. וכשבא, פרק רוגזו במעשה.
נער היה, רק בן 15. ותחושותיו מבוגרות, התנהגותו החלטית ובלטה בה יכולת של מנהיג. שקול, מהיר, התמצאות במצב והחלטה נחושה. אביא שתי דוגמאות בלבד מבין רבות משל מעלליו:
מצוי היה בינינו במפקדה כאשר אנו המבוגרים, רובנו חמושים בכלי נשק זה או אחר, הוא תבע לעצמו אקדח. מבוקשו לא ניתן לו גם מהסיבה הפשוטה כי לא מצוי בידנו דיו לחלקו גם לצעירים. חדרה להכרתו העובדה כי אין די נשק ללוחמים והחליט להשיגו בכוחות עצמו ולא ממחסני ההגנה, החליט ועשה.
יצא לתור אחר נושאי נשק מבין הערבים ומשהרגיש באחד כזה, המהלך ברחובה הראשי של העיר התחתית המאוכלסת ערבים, תקפו ופרק נשקו ממנו ונטלו לעצמו. וזאת בצהרי יום לעיני הרבים והערבים בתוכם, מעשה שלא היה לו תקדים, לא בבצוע ולא בתכנון.
המקרה האחר: למשוריין, אשר חילק ציוד והספקה לנצורי העיר התחתונה, הושם מתרס ומוקש, נוסעיו הותקפו, יעקב זנק מבית אדלר הקרוב, בו הייתה עמדתו הקדמית, נחלץ לעזרת התפושים במשוריין תוך שהשתלט על הבצוע כוותיק ומנוסה.
דיים באלה להוכיח נכונותו להקרבה, התמצאות במצב, שקול, מהיר והטלת מרות המפקד.
יעקב צמח וגדל במשפחת פדידה, להורים עמלים ושכירי יום, אשר על אף דלותם הכלכלית השרו בילדיהם רוחב לב, אהבת הבריות ונכונות לעזור.
הוא דאג להוריו, בעיקר לאמו שחלילה לא ימסר לה או יגונב שמץ מהסתכנויותיו.
תחושתו לעצמאות טבעית היתה ולא זקוק היה כי יחנכוהו לכך וחש היה את גורל השותפות לעם היושב בציון ואף נמשכה נפשו להתגייס ולהתייצב בקבוץ או לאצ"ל.
לא התפיסה המדינית קבעה את רצונו להצטרף לאחד משני הגופים הקוטביים זה מזה, אלא נכונותו להצטרף לקבוץ המגן על גבולות ישראל, או קבוצה אשר במעשיה תורמת למלחמה באויבי ישראל.
היתה ביעקב מזיגה מופלאה של רכות נפש ואהבת האדם מול ההתקוממות, עד כדי חורמה נגד חורשי רע.
נכונות לשרת כל נזקק תוך גאוה עילאית ושמירה על כבודו.
הבנה מירבית לצו הזהירות, תוך נכונות ללא סייג להקרבה, לבטחון וכבוד ישראל.
אהבה רבה לעירו ולתושביה, מול כמיהה להיות בין מגיני גבולותיה המותקפים והרחוקים של הארץ.
נפש מלאת תעוזה ונכונות למשימות הקרבה והסתכנות מול התאפקות ומשמעת עצמית לא עוורת להוראות המפקד - אף כי לא תמיד סבר כמוהו.
הוא שהה במחיצתנו תקופה קצרה יחסית, ובהתנהגותו השקטה, הגאה, הבטוחה, ההחלטית, השרה סביבתו רושם בל ימחה.
על יעקב יאמר, אם בתקופתו ובגילו היה כזה, על אחת כמה בהתבגרו ובתקופתנו אנו.
אין כל ספק בליבי כי בהלקח יעקב מאתנו, אבדה לישראל דמות לוחם נועז, מפקד דגול ודוגמא לצעירי עירו ועמו.
מעלליו הרבים בתקופה הקצרה יחסית לפועלו, הם אך לדוגמא וזכאית טבריה להתברך בבנים מסוגו ולמצוא נוחם פורתא על האבדה.
יהי זכרו ברוך.