יעקב נולד באורן, שבאלג'יר. בשנת 1948 עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בטבריה.
הוא למד בביה"ס הממ"ד "תחכמוני". עקב מצב בריאותו הלקוי של האב, נאלץ היה יעקב לתת צוארו בעול הדאגה לפרנסה, וכך מגיל צעיר מאוד נרתם לעבודת הטפסנות והפך להיות המפרנס העיקרי של המשפחה, שגדלה בינתיים. בפברואר 1966 נקרא לשירות סדיר בצה"ל. למרות המצב החמרי הקשה, שהיתה המשפחה נתונה בו, סרב יעקב לבקש דחייה.
עד מהרה נתחבב על חבריו בצבא ועל מפקדיו, שהעריכו את תכונותיו הנאות: אחריות, מסירות ומשמעת. במלחמת ששת הימים, לקח חלק פעיל בקרבות בחזיתות השונות. משגברה המלחמה בחזית הסורית, הועברה פלוגתו צפונה. כאן יצא מן הקרבות האכזריים בשלום, ובשוך הקרבות, הספיק אף לבקר אצל הוריו בחג השבועות. אך משחזר למחרת אל בסיסו, הוטל עליו ועל חבריו לפנות בונקר סורי, שנכבש, מתכולתו. לרוע המזל, התפוצץ מוקש סורי שהיה בבונקר ליד גשר בנות-יעקב וחיסל אותו ואת חבריו. יחד לחמו, יחד נפלו, ויחד נקברו בקבר אחים, בבית הקברות הצבאי בנהריה.