יצחק ז"ל נולד עם מום בלבו והיה ילד מוגבל מבחינה גופנית, אך בכל זאת הרבה לעסוק בספורט במסגרת תנועת המכבי בטבריה.
בילדותו למד בתלמוד תורה ע"ש ביבס שבו היה אביו ר' ניסים חמאוי מורה ואח"כ למד זמן מה בישיבה. בגיל צעיר יצא יצחק לעבוד בנגרות כדי לסיע לפרנסת המשפחה, אך ריח העץ והצבע הזיק לבריאותו והוא נאלץ לעזוב את עבודת הנגרות. יצחק עבר לעבוד בבית גורדון בדגניה ושם עבד עד יום מותו.
עם פרוץ מלחמת העצמאות כשהוא בעמק הירדן התנדב יצחק שהיה אז כבן 17 לעזור בחפירת תעלות הגנה בדגניה. עם תום יום העבודה עמד בתחנה והמתין לתחבורה כדי להגיע הביתה ואז עברה במקום שריונית עם ליגיונרים ירדניים שירו צרור לעבר העומדים בתחנה. יצחק נהרג ואחרים שעמדו בתחנה נפצעו.
כיון שטבריה היתה במצור אי אפשר היה להביאו לקבורה בטבריה ולהודיע להוריו. יצחק נקבר בבית הקברות הצבאי בדגניה ורק כעבור מספר ימים הועברה הודעה למשפחתו.
אביו ר' ניסים חמאוי ז"ל היה איש ירא שמים, תלמיד חכם ובעל ערכי מוסר נעלים. כשנכבשה טבריה הציעו לו לקחת בית ערבי נטוש על כל תכולתו ועוד הטבות כדי להקל על מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה, אך הוא סרב לקבל כל טובת הנאה באמרו איננו מוכן לזכות בשום הטבה עבור דמו של בני שנשפך. רק בערב ימיו כשכבר לא עבר והיה לו קשה מאוד הסכים לקבל תמיכה ממשרד הבטחון.
רשמה מרים רוט מפי אחותו הבכורה של יצחק הגב' מזרחי.