גדעון!!!
דודי דודי היושב בשמים
למה הותרת את משפחתך עם דמעות בעינים?
כולם נעצבים
ופונים לאלוהים
בשאלה אחת העולה מן הלב
למה הבאת עלינו כאב?
כאשר אנו נזכרים בך
יושבים ובוכים כל המשפחה.
נזכרים בך דודי היקר
בקיץ בשרב ובחורף הקר.
אתה יושב כה רחוק מאתנו
ורק אלוהים עוד שומע אותנו.
אנו עושים כה רבות לזכרך
אך דבר לא יחזירך לחיק המשפחה.
והיום כשאני כבר זוכר אותי נכון? זאת אני דקלה.
אני מתבוננת בשמים בעצב
ונזכרת איך אתה ואני היינו רוקדים בשמחות
לפי הקצב.
אני רוצה אותך בחזרה ושתחזור אלי במהרה
כי אתה הרי יודע שאלוהים שומע
תפילתו של כל אדם.
ואנו מקווים - שישמע את תפילתנו גם
דיקלה.