דבר יו"ר ארגון "יד לבנים"

משפחות יקרות, תושבי טבריה והסביבה,

לוח השנה אינו משתנה, הקיץ מגיע בעתו ואחריו הסתיו ואז כל משפחה נכנסת למין התמודדות עם התאריכים שלא ניתן להתעלם מהם לפי עונות השנה. 

כי מה עוד אפשר לומר ועוד לא נאמר? את הכאב שלנו אנחנו נושאים אייתנו, וכל אחד מבני המשפחות נושא את הכאב על פי דרכו, והכאב לא נעשה קל יותר או כואב פחות. הוא לובש צורה ופושט צורה, משתנה עם הזמן. יש לנו מטען שאנו סוחבים על גבנו וכתפנו כל הזמן, לעיתים נדמה שכבר התרגלנו.. אבל מחשבה קטנה, ומהמורה בלתי נראית שנקרית בדרכנו, ואז אנחנו מועדים, נמשכים למטה, ושוב לא נושמים. המהמורה הזאת יכולה להיות לא צפויה, או כל דבר אחר, שיר ברדיו, או תקרית מבצעית בגבול, שמדירה שינה מעיננו, משפחות שמנותקות מילדיהם ונכדיהם בתקופה של נגיף הקורונה .

אנחנו יודעים וחווים על בשרנו יום יום את הטעם המר של לאבד את היקר מכל, ולשלם את המחיר הגבוה ביותר, וכל אחד מאיתנות מייחל ליום שלא תהיינה יותר משפחות שתצטרפנה למועדון המכובד של השכול . אני בוחר לדבר, על היום בו מתגייסים בנינו לצה"ל עם הרבה אהבה למדינה , עם מוטיבציה מאוד גבוהה לתרום כמה שיותר  ולשרת בצורה הטובה ביותר את מדינת ישראל. 

ליונו את ילדינו בשמחה ועם רון בלב ליום התגייסותם לצה"ל, היינו גאים בהם  ובדרך בה בחרו ללכת. 
נזכור אתכם ילדינו היקרים באהבה ובהכרת ערך החיים שנגדעו ולא ישובו עוד.
את מורשתכם ואת סיפור חייכם ננחיל  לדורות הבאים, סיפור חייכם ימשיך להיות חלק בלתי נפרד מסיפורה של תקומת המדינה.


מי ייתן ואתם ילדינו תהיו החללים האחרונים של מדינת ישראל ויתקיים הכתוב
"וישב  איש תחת גפנו ותחת תאנתנו"  ונזכה לשלום המיוחל.


בכבוד ובאהבה
יעקב אביטן
יו"ר יד-לבנים סניף טבריה