סמ"ר זאביק זומרפלד ז"ל

קורות חיים

זאביק נולד למשפחות חריט מצד האם וזומרפלד מצד האב, מותיקי הישוב שכבר בשנת 1890 התיישבו במטולה (משפחת פרידמן). מאיר פרידמן, אבי המשפחה, מת בשבי הטורקי שם היה כלוא בעוון הברחת נשק לקבוצת "ניל"י". סבא וסבתא חריט, מוותיקי העמק, היו בצעירותם בגרעין של חברי תל-חי ומאוחר יותר היו מבין מייסדי עפולה.

זאביק נקרא על שם סבו, ד"ר וילהלם זאב זומרפלד, שעלה עם סבתא הילדגרד מגרמניה, והיה רופא בעמק.

זאביק נולד ברחובות בשנת 1976, כאח הצעיר לשתי אחיותיו הדה ואורית. ולהוולד בנתונים הקיימים היה "נוח" להיות מפונק, או לקבל הכל כמובן מאליו האחיות שימשו לו כבולם טבעי, טיפלו בו באחריות ובמסירות, ובאהבה רבה.

תקופת ילדותו עברה עליו ברחובות הותיקה, קודם בגן הילדים ולאחר מכן בבית הספר היסודי ע"ש "סמילנסקי".

כאשר זאביק היה בן שנה, מימש האב, דני, את חלום חייו, וככימאי במקצועו ייסד את המפעל המשפחתי שמייצר כימיקלים לענפי הקוסמטיקה ותוספות למזון. באוירה של עבודה ויצירה גדל זאביק, מסתובב בין מתקנים ומעבדות וסופג לתוכו גם ריחות משונים ומגוונים שאת פשרם לא הבין. במשך השנים היה ברור לו ולכולנו שהוא ימשיך וילך בדרך של האב והגיס אסף.

כשזאביק היה בן 9, עברה המשפחה לישוב עשרת מרכז כפרי בישובי גדרות. באוירה כפרית, ובמסורת המשפחות התחנך זאביק והמשיך לימודיו בביה"ס המקומי, ואת התיכון סיים בביה"ס האזורי "באר-טוביה" שהוקם על יסודות ההתישבות העובדת ואהבת הארץ. באוירה זו ספג זאביק את אהבת הארץ ואת הצורך להתנדב ולתת. חבריו בשכבה היו חברה שמחה ועליזה, כשהלימודים היו רק חלק מסויים מהויי חייהם, והעיקר היה להיות ביחד והאחד בשביל השני. לקראת סיום לימודיו, כשאוירה של טרום גיוס מורגשת באויר, מתכוננים הוא וחבריו ומשקיעים באימונים בכושר ובסיבולת.

כילד שגדל בבית שמורשת הצנחנים שוררת בו (האב דני, עבר שרות בצנחנים, השתתף בצניחה במיתלה, בפעולות התגמול ובכל מערכות ישראל) היה ידוע כבר מינקות שזאביק יהיה צנחן. להוריו לא סיפר על כוונותיו להתקבל לסיירת, להפתעתו הוא התקבל ושם היה בשיא אושרו כאשר נודע לו שנבחר להצטרף לצוות.

זאביק נפל ביום ה', 15/5/97, ח' באייר תשנ"ז, בקרב עם מחבלים בלבנון.