טוראי יצחק זכאי, גוזי (איציק) מזרחי ז"ל

לזכר אחי יצחק שנפל בקרב על סג'רה ב-11.7.48

בליל חורף סגרירי,
ישבתי בחדר לבדי
השקט שהיה סביבי
אט אט השקיע אותי בזכרוני
כאשר לפתע בדמיוני
רואה אני את דמות אחי
עם חיוך על פני יקירי
אושר ושמחה עבר בכל גופי,
לו יכלתי להחזיק בו בידי
ולהשיבו בחזרה לבית אבי.
אך לפתע הדמות נעלמת מעיני
באנחה כבדה אני חוזרת למציאות.
כאשר דמעה חמה זולגת מעיני
ובכאב לב קמתי ממקומי
וחושבת לתומי:
עשרים ושש שנים חלפו מאז נפילת אחי
וזכרו ישאר לעד בליבי.

אחותו א.ס.