קורות חיים
שבתאי, בן מרדכי ונגולה, נולד ביום 27.1.57 במושבה מגדל שעל גדות הכנרת. למד בבית ספר יסודי בטבריה. את לימודי התיכון סיים במרכז נוער טבריה, שם למד את מקצוע הנגרות. היה לבבי, חם, רגיש ותלמיד מצטיין. אהב ספורט ומוזיקה.
בחודש אוגוסט 1974 גויס לשירות חובה בצה"ל ועשה את שירותו נאמנה. לאחר שחרורו משירות החובה,בחודש ספטמבר 1977, עקב אהבתו למקצוע הנגרות, הקים נגריה בבית הוריו, בה עבד ודאג לפרנסת המשפחה ולעתידו. כשנה ומחצה לאחר שחרורו משירות חובה, בחודש פברואר 1979 התנדב שבתאי לשירות קבע במשמר הגבול והוצב לשרת כלוחם במגזר החקלאי בגזרת ירדן. במהלך שנת שירותו הראשונה נפגע שבתאי בשתי תאונות דרכים, ולאחר סידרת טיפולים התאושש וחזר לשרת במסלול הלוחמה. בשנת 1980 נפגע בתאונת דרכים בפעם השלישית באורח קשה, אושפז ועבר סידרת טיפולים וניתוחים, שבסיומם דרש בכל תוקף לחזור ולשרת, למרות מוגבלותו, בתפקיד מבצעי, אולם מבוקשו לא ניתן לו והוא הועבר לשרת בתפקיד מנהלי בפלוגה כ"א, תפקיד אותו יכל היה לבצע במצבו הגופני. במלחמת שלום הגליל הועברה הפלוגה לשרת בלבנון. שבתאי דרש בכל תוקף להיות עם היחידה, למרות שבמצבו הגופני יכול היה להישאר בעורף, ואכן מבוקשו ניתן לו. לאחר נישואיו לתחיה, התגורר ליד בית הוריו במושבה מגדל, ועם לידת בנו בכורו עבר להתגורר בטבריה. רצה עד מאוד להקים משפחה גדולה, לדבריו כדי להוסיף חיילים למדינה, אולם מזלו לא שפר עליו, ופציעותיו בתאונות הדרכים עצרו את התהליך. שכניו מספרים כי היה שכן למופת והשתדל בכל מאודו לסייע לכל אחד. רעייתו תחיה עמדה לצידו בכל תקופת האישפוזים והטיפולים וסייעה לשיקומו והחלמתו. מפקדיו העריכוהו כשוטר המבצע תפקידו בצורה טובה מאוד בטרם נפגע בגופו, ולאחר מכן - אף יותר,.כך הורגש רצונו העז להשתקם ולהשתלב במסגרת היחידה בצורה הטובה ביותר. תמיד טען שיגיע היום בו ישוב למסלול המבצעי כבתחילת דרכו במשמר הגבול. במהלך מלחמת "שלום הגליל", בזמן שצה"ל פעל כנגד אירגוני אש"פ והחיזבאללה בלבנון, פעל מג"ב בשיתוף פעולה עם השב"כ במיגור קיני מחבלים בעיר צור. הם שוכנו במתקן שהיו בו שני מבנים בני שתי קומות. ביום שישי 4.11.83 בשעה 06:00 בבוקר פנה טנדר שברולט מכביש ראש הנקרה - צור לעבר המתקן. המתקן כולו היה מוקף סוללת עפר, גדר היקפית ואובטח בשמירה מתמדת. הטנדר שנסע במהירות עורר את חשדו של המקלען שפתח באש לעברו. שומר נוסף שהבחין במתרחש פתח אף הוא באש לעבר הרכב החשוד. למרות האש, פרץ את שער הכניסה למתקן ונכנס בין שני המבנים. הנהג המתאבד הפעיל את 500 קילוגרם חומר הנפץ שהיו ברכב וגרם לקריסת שני המבנים. שבתאי, ששהה באותה עת במתקן מצא בו את מותו.
בדברי ההספד שנישאו על ידי מפקדיו נאמר בין היתר: זמן רב יעבור עד שנתרגל לכך שמקומו של שבתאי נפקד מאיתנו ולא נראה אותו עוד בנופה של פלוגה כ"א. למרות מגבלותיו כתוצאה מפציעה בתאונת דרכים חזר והמשיך לשרת ביחידה מבצעית, דבר המעיד על תכונותיו החיוביות.
נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין שבמקום מגוריו במושבה מגדל, על גדות הכנרת. השאיר אחריו אשה, שני בנים קטינים, הורים וארבעה אחים ואחיות.