קורות חיים
יעקב בן יוסף וג'וליה. נולד ב-6.6.1927 בצפת ולמד בבית-ספר עממי. נפשו חשקה בחיים מלאי ענין, במסעות ונדודים, ועוד בהיותו בן 16 התגייס לצי הבריטי, בו שירת בארץ ובמצרים.
בצי הצטיין ועלה בדרגת הפיקוד. התחבב על חבריו ואחיו היהודים היו גאים בו, כספורטאי, כחובב איגרוף ומתגושש עם הבריטים ויכול להם. פעמיים קיבל גביע-כסף לאות הצטיינות בספורט. עם שחרורו מהצבא עבד כשנה וחצי במשרד הדואר בטבריה ובפרוץ מלחמת-השחרור פעל בריכוזי ההגנה בעיר. מיד עם צאת הבריטים, עוד לפני שנקרא לגיוס, עזב את עבודתו והלך ישר אל מפקדת החטיבה לגיוס מלא. בימי הקרבות הקשים בעמק הירדן, תחת מטר פגזים ויריות, מילא תפקידי מקשר באופנוע ויחד עם אחיו השתתף במסע-הבזק בגליל בגדוד המשורין. עם העברת החטיבה לנגב שש יעקב להשתתף במלחמה נגד המצרים. בראשית ההתקפה בדרום, ב-24 בדצמבר 1948, פעל כנהג ביחידת השריון.
ביום הקרב, כ"א בכסלו תש"ח, נהג יעקב על משוריין בקרב על כפר אבסן ברצועת עזה, פגז שחדר למשוריין פצע אותו קשה והוא פונה לביה"ח שדה בקבוץ גבולות ונותח שלוש פעמים. רופאו העיד עליו, כי סבל יסורים קשים ונשאם בגבורה. "רבות עברתי בימי חיי, אמר הרופא לחבריו של יעקב, אך עוד לא ראיתי בחור אמיץ כמוהו".
ביום כ"ה כסלו תש"ח נפטר מפצעיו ונקבר בקבר ארעי. לאחר שלושה שבועות הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בעירו טבריה.