אלבום תמונות
אחי,
"אח" זו מלה בעלת משמעות רבה ומגדירה רגשות רבים כל עוד קיים אח - אך ברגע שהוא בגדר חלום - משתנים פני הדברים.
אחי... אחי היה יקר לי. הייתי גאה בו ועד עתה קשה לי להאמין. הוא לא לחייך שוב אלי...
לתאר את דמותו ואופיו... במלה אחת: היה הכל. לא היה בו כל פגם.אח טוב ומסור בן נאמן וחבר - ידיד לכל.
...הרי הבטחת להתקשר ביום ראשון - לא קיימת את הבטחתך...
אבא הכין לך את בגדי החורף, מדוע לא באת לקחתם?...
היינו מאושרים שנינו. מי לא הכיר את האח והאחות שתמיד הולכים יחד?... והטיולים בהרים - בחיק הטבע, - כל פרח הכרת. כמדריך שלי ב"צופים" הכרחת רותי לעשות הכל כשאר החניכים - "אין פינוק", כשהתבגרתי ספרת לי הכל. ספרת לי בהתלהבות דברים שעוברים עליך, היו בינינו סודות רבים.
כמה היינו מאושרים שנינו, בחופשות היינו משתוללים; שנינו רוקדים לצלילי התקליטים, קולך נשמע בכל פינות הדירה, שרתי עבורך שירים ואתה הודית לי; "יאסו מיקי" ושוב אתה שר לי את המלגניות הספרדיות ושירי דת כושיים. הכל נשאר מוקלט. קולך אני שומעת, אך אתה אינך.
לא היית לי רק אח. היית הכל בשבילי. אנו שותקים בבית. עד מתי אוכל לשחק ולהרגיע את ההורים? עד מתי? איך נוכל לשכוח אותך? לעולם לא! אני נושאת אחריך זכרונות בתמונות ובזמזומי קולך באזני. ספרת לי הרבה על "המשחתת שלי", היא היתה שלך וסיימת את חייך בה.
לכל דבר היתה לך אימרה. דעותיך היו מבוססות על אהבת המולדת ואהבת הזולת. עם שובך מחו"ל ובזכרונך תמונות מלהיבות רבות... "איזה עולם מיקי ... זה היה מקסים אך איך ארץ יותר יפה מארצנו!"
שאיפותיך היו להגיע באחד הימים בעל דרגה. רצית לבסס את כל עתידך בים... "אם לשרת על הים אז להיות ימאי בדרג גבוה". התקבלת לעוד קורס, רכשת עוד ידע ובינתיים את האניה לא עזבת. כן אבי, נשארת. נשארת עד רגע שקבלת פקודה לנטוש אותה, אך לא נטשתם אחד את השני.
לאחר השרות החלטת לפנות לשטח אחר - ללימודים - קרימיזולוגיה. מדוע? - "הנוער מתדרדר, חייבים לעשות משהו". תכניות ללא ההגשמות...
גורל מר פקד אותנו ביום אחד. חלה תפנית נוראה בחיי והכל השתנה.
22.10.1967 - בשעות הקטנות של הלילה קצין העיר מבקר אותנו: "איפוה לקבור אותו?"...
"כאן נולד, כאן למד, כאן - בעיר מולדתו טבריה".
אברהם איננו. עפר מכסה את מקום משכבך... זרים, זרים; המון פרחים. הבית ריק, שקט. כה צעיר היית. טרם ידעת את טעם החיים...