6.8.96
אבשלום
גיבור היית כשנפלת
עזבת אותי עם פרח ביד
וראיתי את גבך כשהלכת
אך לא ידעתי שזאת הפגישה האחרונה
השארת אותי עם נשיקה
וחלל עצום
ואני תלויה באויר
אצילי היית בחייך
וכך נשארת בנפשי
חזק היית בנפשך
וכך נשארת ברוחי
עינך העצובות מביטות בי בחלומות
ואת המבט שנשאר גם בבוקר שאחרי
אף אחד לא יכול לקחת ממני
הרגשת לא הרגשת בי
והלכת
אמרת לא אמרת הרבה
ועזבת
נגעת לא נגעת בי
והנחת לי
נפלת
ונותרתי בלעדיך
ותמונתי הישנה שוכנת לה
בארנק ספוג בדם
שהיה כנראה קרוב ללבך
ואני הרגשתי
אך לא ידעתי דבר.
מירב ניזרי.