רס"ן אבשלום אורן ז"ל

בדרך כלל אחרי שמישהו נהרג, תמיד מהללים ומשבחים את אשר עשה. אבל את מה שאבשלום היהעושה כל רגע ורגע. היה ניתן פשוט להערכה רבה ולא צריך להרבות בכתובים.

את אבשלום הכרתי לראשונה עוד בהיותי טירון בפלוגת נובמבר 90. אבשלום היה מ"מ של מחלקה 2. כבר אז נראו תמיד תכונותיו של אי התפשרות על כלום ביחוד על נושא המשמעת שעליה הקפיד והיה ידוע שעם אבשלום לא מתעסקים במשמעת. זכור לי מקרה שמשקף אץ יכולת הפקוד שלו כבר בשלבים הראשונים. ב-906, אבשלום, עוד בהיותו מ"מ, פיקד על הפלוגה בתרפ"ל המסכם של סוף האמון, תרפ"ל בו הפלוגה זכתה במקום הראשון מבין כל הפלוגות של גולני/גבעתי/צנחנים.
עד לתקופה שתפס את הפיקוד על "הרובאית", הכרתי אותו כמפקד ומאז הכרתיו יותר לעומק כאדם, כחבר וכמפקד. כאדם וכחבר, היה לי כייף להיות בחברתו, תמיד ידע לייעץ לי בהרבה תחומים. שיחות שלו ושלי לתוך הלילה, שינה עם נעליים ומדים בלי מקלחת והעלאת זכרונות מהעבר. אבשלום תמיד הלך לישון עם חיוך, (דבר שמשקף המון מבחוץ) ובמשך היום מתעסק בעיקר בעבודה ומקרין רצינות, אבל כמי שהכירו היטב זה לא בא על חשבון צחוק או בדיחה בעת הצורך.

הדאגה של אבשלום לחיילים הייתה מעוררת הערצה.
אבשלום עזר מאוד לחיילים מבלי שאף אחד ידע ותוך אמונה במה שעשה.
הוא נתן לאחד החיילים בפלוגה כסף רב מבלי דרישה וחשיבה איך החייל יחזיר את הכסף.
מקרה נוסף שמשקף את הדאגה לחיילים היה כאשר היינו ברמת הגולן, בקורס מ"פ, החיילים נתקעו בלי שקי שינה ואבשלום הסתובב בכל הבסיסים ברמת הגולן כדי להשיג להם שקי שינה - מעשה המעיד על אבשלום האדם הנפלא.
כמפקד - בהתחלה נראתה גישתו הקשה והתובענית קצת מוזרה, אך עד מהרה נוכחנו לדעת שהרי דרישותיו היו מעוגנות בהגיון.
אבשלום תמיד היה נוכח בכל מקום שהפלוגה הייתה בו. הדרישה התובענית מהקצינים ומסגל הפלוגה, לא פעם גרמה התמרמרות בקרבם, אך תמיד ידעו שהדברים והדרישות הם הגיוניים ונכונים. מבחינה מקצועית, שימש אבשלום מקור השראה לפקודיו בכל תחום.

בכל תחילת השבוע הוא היה מבצע הכנה לפקודיו שעל פיה אפשר היה לעמוד על אופיו ועל תכונותיו, על היכולת לרדת לפרטים מתוך פדנטיות והקפדה רבה. אבשלום תמיד חתר ליצירת מגע עם הפלוגה. הוא היה יוצא כמעט לכל פעילות ברפיח ותמיד שאף להיתקל במבוקשים. ההצלחות בתקופת רפיח עם הפלוגה, מעידות על דרך העבודה שבב בחר.

כל הדברים הללו הביאו את הפלוגה לכך שהייתה לפלוגה המצטיינת בחטיבה ורק בזכות אדם אחד - אבשלום. אבשלום כל כך חסר, הן כאדם וכחבר טוב והן כמפקד נבון ביותר.
תמיד אראה לנגד עיני את אבשלום כסמל וכמופת לחיקוי.


גיא שילוני.