לכתוב אחרי שנים כה רבות אינו קל כלל ועיקר. השנים העוברות רק מחזקות את העצב והשכול. כל יום ושנה שעוברים, מגבירים את תחושת החידלון, את גודל האבידה ועד כמה המציאות היתה יכולה להיות אחרת.
הזכרונות שלי מאורי הם מתקופות שונות של חיינו.
אורי היה העקשן של המשפחה. אופיו העקשני גרם לכל הסובבים, שלא היו פשרנים איתו, להיות בלתי נסבלים בעיניו. עם אלה שלא היו מוכנים "להתיישר לפי הקו שלו" חדל לדבר. והיו רבים כאלה, גם קרובים לו ביותר.
זכור לי שנסענו לפתח-תקוה לארוע משפחתי. בדרך, ליד ואדי ערה, הוא העיר הערה שלא התקבלה על דעתנו, ואז ביקש לעצור את הרכב, ירד וחזר הביתה בטרמפים. פעם, ברגע של זעם, קרע את חוטי הטלפון. עם יוסי אחיו לא דיבר תקופה ממושכת בגלל ריב מגוחך.
אורי, בעל האופי העקשני והבלתי מתפשר, נתגלה גם כבעל יכולת לסחוף אחריו אחרים ולו רק במילים אחדות. מנהיגותו באה לידי ביטוי בפעילויות ספורט שונות שבהן הצטיין: כדורסל, התעמלות ושיט. בשיט עבר קורסים שונים, הדריך והשתתף בתחרויות שונות בכנרת ובים התיכון, ואף הגיע להשגים נאים.
לקראת גיוסו לצה"ל התלונן והנולד מאוחר מכדי ליטול חלק במלחמת ששת הימים. אמא אמרה שהוא עוד יספיק להילחם.
אורי גויס לחיל חימוש כהמשך ישיר ללימודיו בביה"ס המקצועי. את הטירונות בגבעת אולגה גמר בהצטיינות וחתר לעזוב את החיל הזה ולשרת בחיל קרבי. בעזרת פרוטקציה הגיע לסיירת "דוכיפת", יחידה חדשה באותם זמנים, מנוידת על גבי שיריוניות מיוחדות. את טבילת האש הראשונה ביחידה זו עשה בפעולת כראמה, פעולה שהיו בה אבידות רבות לכוחותינו. אורי חווה לראשונה את אימי המלחמה, שב מאוכזב ומזועזע.
מ"דוכיפת" עבר לסיירת צנחנים. מבחינתו של אורי, הגיע סוף-סוף למקום שכה נכסף אליו. הוא שירת כלוחם והשתתף בקורסים שונים: צניחה, קרב מגע, חבלה. זכור לי שסיפר על אחת מצניחותיו שהיתה לא מוצלחת ונגמרה בנס.
אורי ביצע עם נאוה, לימים רעיתו, צניחה משותפת.
עם חבריו ליחידה השתתף בפעולות תגמול שונות: הקרב על האי שדואן, פעולת ביירות ופעולות נוספות. מהסיירת יצא לקורס קצינים וחזר לגדוד צנחנים שבפיקודו של חסדאי ושימש כמ"מ תול"ר. בתפקיד זה שירת גם במילואים.
למלחמת יום הכיפורים, שתיזכר לדראון עולם על כל מחדליה, אורי לא גויס בצו. עם פרוץ המלחמה התנדב ליחידתו ובמהלכה מצא את מותו. השאיר אחריו את צור, אשר בדמיונו המדהים לאורי נותן לנו את הכוח להמשיך. כולנו נותנים לצור באהבה אין סופית את המשענת והתמיכה לכל אורך הדרך.
אורי, ילדים רבים במשפחה נושאים את שמך: ליוסי בתו ליאור, לנעמי בנה אורי, לאביטל בנה אוריה ולי בני אורי.
אורי, תנוח על משכבך בשלום בבית העלמין שלנו סמוך לכנרת שכה אהבת. אנחנו נמשיך להראות חזקים כלפי הסובבים אותנו ונמשיך לבכות כשנהיה עם עצמנו לבד.
דני, אחיו